מדינת ישראל נ' סויטי ואח'

החלטה

הפרוטוקול יתוקן כמבוקש.

ניתנה והודעה היום י"ט אייר תשע"א, 23/05/2011 במעמד הנוכחים.

מיכל ברק נבו, שופטת

גזר דין

הנאשם שלפניי הודה והורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירות של הסעת שב"ח (עבירה לפי סעיף 12 (1 ג) לחוק הכניסה לישראל וכן בהעסקת תושב זר שלא כדין (עבירה לפי סעיף 12 (ב)) לחוק הכניסה לישראל.

ביום 18/1/11, בכביש 20 מחלף דוב הוז בבת –ים הסיע הנאשם את מחמוד סוויטי הוא הנאשם 1 בתיק זה. בין התאריכים 17/1/11 ו- 18/1/11 העסיק הנאשם את נאשם 1 בעבודות בנייה ברח' רבינוביץ בבת-ים.

בדיון הקודם טענו הצדדים לעונש והנאשם נשלח לקבל חוות דעת של הממונה על עבודות השירות. חוות דעת הממונה הגיעה ועל פיה נמצא מתאים לרצות עבודות שירות, ככל שיחליט על כך ביהמ"ש. לאחר הדיון האחרון הגיש הנאשם בקשה המתייחסת למקרה עצוב מאד אשר התרחש במשפחתו, ואשר מפאת צנעת הפרט לא אפרטו, וביקש להתחשב גם בכך בשוקלי את עונשו.

בטיעוניהם לעונש העלו הצדדים כל אחד נימוקים לעמדתו, כאשר המאשימה מבקשת שלושה חודשים של מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות והנאשם מבקש להסתפק בקנס ומאסר על תנאי.

נוסף על כך ביקשה המאשימה לפסול את רישיון הנהיגה של הנאשם, כאשר הנאשם מציין כי עונש זה אינו מקובל בפסיקה בנושא דנן, ובנוסף – נאשם זה מחזיק ברישיון כנהג מונית, אשר – לעת מצוא – יכול לשמש לו כמקור נוסף לפרנסה.

עיינתי בנסיבות המקרה, טיעוני הצדדים, והפסיקה שהוגשה על ידיהם.

לזכותו של הנאשם עומדות העובדות הבאות: לנאשם אין עבר פלילי קודם; במקרה שלפניי הוא העסיק שוהה בלתי חוקי אחד בלבד; משך העסקה היה יומיים בלבד; מדובר במקרה חד פעמי ונקודתי; לנאשם נסיבות אישיות שיש להתחשב בהן: הוא בן 53, נשוי פלוס 3 וגדל בשכונת מצוקה. חרף עובדה זו, ניהל חיים נורמטיביים ולא הסתבך מעולם בפליליים. הוא נכה בשיעור 69% בגין תאונת דרכים וסובל מכאבים ברגליו. נוסף על כך הוא סובל ממחלת נשימה ועוד הוצגו אישורים רפואיים התומכים בעובדות אלה. הנאשם נתמך הביטוח הלאומי ומקבל כ- 2,400 ₪. הוא שירת שירות צבאי מלא וכן שירת במילואים. הוא לא עבר כל עבירה נוספת מאז המקרה דנן והביע חרטה. נוסף על כל הנסיבות שתוארו עד כה, יש לזקוף לזכותו את הודייתו המיידית, אשר חסכה זמן ציבורי רב.

לחובת הנאשם עומדת העובדה כי ידע שיש צורך באישור העסקה לעובד, והסתפק בשאלה האם יש לו אישור, ולא בדק אם אכן קיים אישור שכזה.

נסיבה נוספת הפועלת מצד אחד לחומרה ומצד שני לקולא היא העובדה שהנאשם אסף את השוהה בלתי חוקי אל רכבו במקום שמצא אותו, והביא אותו אל מקום העבודה. מצד אחד, אין מדובר בהכנסת השוהה בלתי חוקי אל תוך המדינה מהגבול. מצד שני, אין מדובר במציאת אדם המסתובב ברחוב המחפש עבודה, שהנאשם החליט לבקש ממנו לבצע עבודה רגעית.

לאחר ששקלתי את כלל הנסיבות, ועיינתי בפסיקה שהוגשה וכן פסקי דין נוספים, אני סבורה כי המקרה שלפניי מצוי ברף הנמוך של החומרה בביצוע עבירות כגון אלה. הנאשם ביקש לסייע לבנו, אשר שיפץ את ביתו, ואשר אין הפרוטה מצויה בכיסו. מדובר במעידה חד פעמית, נקודתית, והנאשם הביע חרטה על מעשהו.

לאור כל אלה, נראה לי כי חרף הצורך בהרתעה ממשית בגין עבירות כגון אלה, שהן עבירות חמורות ועשויות להניב פגיעה של ממש בחייה אדם, והדברים ידועים, הרי שיש ליישם במקרה שבפניי התייחסות מידית על נסיבותיו של הנאשם שמצוי לפניי.

בנסיבות אלה, נראה לי כי האיזון המתאים ימצא בהשתת קנס כספי משמעותי, מצד אחד, וביתר הרכיבים השתת עונש הצופה פני עתיד, בלבד. באשר לבקשה לפסול את רישיונו של הנאשם, הרי שמאחר שהרישיון עשוי לשמש לו כמקור לפרנסה, ומאחר שבכוונתי להשית על הנאשם קנס של ממש, אין זה ראוי, לדעתי, ליטול ממנו בנסיבות הללו את רישיון הנהיגה.

אשר על כן אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

א.על הנאשם מוטל מאסר למשך 4 חודשים, אך הנאשם לא ירצה עונש זה אם לא יעבור בתוך שנתיים מהיום עבירה בה הורשע.

ב.על הנאשם מוטל קנס כספי בסך 6,000 ₪, אשר ישולם בשישה תשלומים שווים ורצופים, החל ביום 1/6/11 ובכל 1 בחודש, בחודשים שלאחר מכן. לא יעמוד הנאשם בתשלום אחד או יותר במועדו, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי. לא ישלם הנאשם את הקנס, ייאסר למשך 20 יום חלף הקנס.

ג.הנאשם יחתום על התחייבות עצמית בסך 10,000 ₪ לפיה לא יעבור עבירה בה הורשע היום למשך שנתיים. לא יחתום על ההתחייבות ייאסר למשך 5 ימים.