מדינת ישראל נ' סויטו(אחר/נוסף)

החלטה

בהחלטה מיום 26.5.14 שוחרר המבקש, לו מיוחסת השתתפות בהתפרעות באזור הר הבית ויידוי אבן לעבר שוטרים, לחלופת מעצר בבית הוריו בכפר ג'דיידה-מכר (להלן: "הכפר"), כאשר הותרה התאווררות בתחומי הכפר ובלוויית מפקח בשעות 16:00-18:00. נקבעו תנאי שחרור נוספים.

בפני בקשה לשינוי תנאי השחרור, כך שיתאפשר למבקש לצאת לתפילות במהלך חודש הרמדאן בכל יום בשעות 19:30-23:30 וכן "להתיר יציאתו לרגל" בחג שבירת הצום בימים 29.7.14-2.8.14. התבקשה גם הרחבת פרק הזמן להתאווררות כך שיחל בשעה 10 בבוקר ויציאה לבחינה שמועדה כבר חלף כך שבקשה זו אינה עומדת על הפרק. בהסכמת הצדדים וכדי לחסוך למבקש את הנסיעה מן הכפר שבצפון הארץ לירושלים לצורך דיון, ניתנת החלטה בבקשה ללא דיון במעמד הצדדים.

לאחר עיון בבקשה ובתגובתה המתנגדת של המשיבה, אני מוצא להיעתר לה באופן חלקי ובסייגים שיפורטו להלן.

גדר ההתלבטות הוא כדלקמן: החשש הוא להישנות התנהגות מן הסוג המיוחס למבקש. מובן כי להתנהגות מעין זו קשר ישיר להתכנסויות על רקע דתי, שעלולות להפוך לאירוע אידאולוגי. מנגד, אי-התרת השתתפות בתפילות במהלך חג הרמדאן תפגע פגיעה של ממש בחופש הפולחן והדת – פגיעה, שיש להימנע ממנה ככל הניתן. עוד נתתי דעתי לאמור בתסקיר שירות המבחן (לתמצית ראו החלטתי מיום 26.5.14) לפיו מעצרו של המבקש הותיר עליו חותם הרתעתי ונשקפת ממנו מסוכנות נמוכה בשים לב לרקע הנורמטיבי ממנו הגיע ולגילו הצעיר. עם זאת צוין כי בתקופה האחרונה נפתחו למבקש מספר תיקים פליליים. שיקול רלבנטי נוסף הוא העובדה כי לא נטען שהמבקש הפר את תנאי השחרור מאז שוחרר ממעצר, וזאת גם במהלך פרקי הזמן שהותרו לו להתאווררות.

במכלול השיקולים, סבורני כי ניתן, למהלך חודש הרמדאן ובמהלכו בלבד, להתיר יציאות לתפילות הערב בשעות 19:30-23:30, בלוויית אחד המפקחים, וזאת במקום השעות שהותרו לצורך התאווררות. המדובר בהרחבה מידתית של פרקי הזמן בהם ישהה המבקש מחוץ לחלופת המעצר, משעתיים לארבע שעות, שתאפשר למבקש להשתתף בתפילות מדי יום. כאמור, בפרקי זמן אלה על המבקש לשהות בלוויית אחד המפקחים, ואל לו לצאת מתחומי הכפר. מגבלות אלה גורעות מן החשש להישנות אירועים אלימים.

עם זאת, איני יכול להיעתר לבקשה לאפשר למבקש לצאת ממעצר הבית בימים 29.7.14-2.8.14. המדובר בפרק זמן ממושך של מספר ימים, במהלכו תפחת משמעותית אפשרות הפיקוח. זאת ועוד, מנוסח הבקשה עולה כי בתקופה זו בדעת המשיב לעלות לרגל – וניתן להניח כי מדובר בהגעה לירושלים בה, כאמור, היה מעורב לכאורה באירוע מושא האישום. מכאן חשש של ממש למעורבות נוספת באירועים ממין דומה, שאינו מאפשר היענות לבקשה במישור זה.

אציין, שככל שיוצגו אירועים קונקרטיים ותחומים בזמן, בקרבת מקום למקום החלופה, בהם מעוניין המבקש ליטול חלק במהלך חג שבירת הצום, וככל שהמשיבה לא תאשר יציאות אלה במסגרת שיקול הדעת שנמסר לה בהחלטה מיום 26.5.14, אשקול את הבקשה.

עוד איני רואה להיענות לבקשה לאפשר התאווררות מן השעה 10 בבוקר ועד 18 בערב. בקשה זו לא נומקה במסגרת העתירה שהוגשה, ודומה כי צורפה לרשימת הבקשות הגם שאינה כרוכה בסוגיה הדתית. פרק הזמן המבוקש אינו בגדר התאווררות אלא הקלה משמעותית בהיקף מעצר הבית, כך שהמבקש ישהה בו בעיקר בשעות הלילה. פרק הזמן שחלף מאז שוחרר המבקש ממעצר, והצורך בפיקוח של ממש, אינו מאפשר שינוי משמעותי שכזה בתנאי השחרור בשלב זה.

הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כך שבמהלך חודש הרמדאן יתאפשר למשיב לצאת לתפילות הערב בשעות 19:30-23:30, בלוויית אחד המפקחים ובלבד שלא יצא מתחומי הכפר. זאת במקום השעות שהותרו לצורך התאווררות. בתום החג יושב ההסדר הקודם על כנו. יתר הבקשות נדחות.

לבקשת המאשימה שביקשה כי תינתן לה שהות לשקילת ערר, ההחלטה תכנס לתוקף החל מיום 6.7.14.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

זכות ערר כדין.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ד, 02 יולי 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: