מדינת ישראל נ' סוטניקוב(עציר)

החלטה

אכן, התסקיר שהוגש על-ידי שירות המבחן, אינו שלילי באופן השולל קיומה של חלופת מעצר כלשהי. המעשים המיוחסים למשיב, הם אלה השוללים את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר.

אין חולק על קיומן של ראיות לכאורה (וראו דברי הסנגור בעמ' 4 שורה 12 לפרוטוקול ישיבת יום 8/8/11).

על פי האמור בכתב האישום, מיוחסת למשיב עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, בכך שביום 10/7/11, בהיותו בגינה ציבורית בחולון, פנה אל המתלוננת והטרידה. אדם נוסף שהיה במקום (להלן: "המתלונן"), פנה אל המשיב, וביקש אותו לחדול מלהפריע למתלוננת. בין המשיב לבין המתלוננת התפתח דין ודברים, שבסופם עזב המשיב את המקום, תוך הבטחה לשוב . כעבור כרבע שעה חזר המשיב למקום, כשבידו סכין, התנפל על המתלונן ודקר אותו בידו השמאלית. לאחר מכן, נפנה המשיב ותקף את המתלוננת בעזרת הסכין, דקר אותה ברגלה ובצווארה. המתלונן ביקש להגן על המתלוננת, ומשהתקרב אל המשיב, שב המשיב ותקף את המתלונן בכך שדקר אותו הן בידו הימנית והן בבית שחיו.

מעשים אלה, אירעו כאמור, ביום 10/7/11, לאמור כחמישה חודשים לאחר הרשעתו בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים, שבגינם תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר-הפעלה.

הווה אומר, עברו הקרוב של המשיב, מכביד הוא, שעה שהוא מצטרף אל מעשי התקיפה האחרונים מחודש יולי 2011, אין הוא מותיר ברירה, אלא להסיק כי המשיב מסוכן לציבור, ומוראו של הדין רחוק ממנו. יתר על כן, המשיב ניסה לטשטש את הראיות נגדו, כפי שנטען על-ידי המבקשת, ואף בכך יש ראיה לחוסר האמון שיש ליתן בו.

אפילו היה לפניי תסקיר של שירות המבחן הממליץ לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, דומה שלא הייתי נעתר לו, שכן "הגישה המקובלת בפסיקה היא כי מי שקיימות לגביו ראיות לכאורה להוכחת מעשה דקירה בנסיבות כאלה, הדבר מעיד על מסוכנותו הרבה, ולא ניתן, דרך כלל, לאיין מסוכנות זו באמצעות חלופת מעצר אלא בהתקיים נסיבות חריגות ומיוחדות" (בש"פ 5506/09 מושיאלוב נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 30/7/09, פורסם במאגר נבו). אין צריך לומר כי נסיבות חריגות ומיוחדות אינן קיימות במקרה דנן.

על כן, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה והודעה היום כ"ה אב תשע"א, 25/08/2011 במעמד הנוכחים.

מאיר יפרח, שופט

הוקלד על ידי: כנרת גולן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: