מדינת ישראל נ' סוויד

פסק דין

הנאשם שבפניי הועמד לדין באשמה כי בתאריך 17/2/09, הפר הוראת חוקית בכך שלמרות שהיה אמור לשהות בתנאים של מעצר בית בבית הוריו ובפיקוחם, הוא נמצא בשעה 00.30 ברח' המעפילים במעלות.

הנאשם הודה בעובדות שפורטו בכתב האישום ובטרם הרשעה הופנה לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינו. התקבל תסקיר מיום 12/8/10 ובו אין המלצה לעניין ההרשעה וגם אין המלצה טיפולית, זאת מהנימוקים שפורטו בתסקיר.

כאמור, הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום אולם טרם הורשע. כידוע, הכלל הוא שמשמוצא ביהמ"ש שנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום ומעשים אלה מהווה עבירה, על ביהמ"ש להרשיע את הנאשם. לכלל זה ישנם חריגים, כפי שנקבע בהלכת תמר כתב.

לאחר שעיינתי בתסקיר ושמעתי את הצדדים, אני קובע כי המקרה שבפניי אינו נמנה על אותם חריגים בהם ניתן שלא להרשיע נאשם, שהוכח לגביו כי ביצע את המיוחס לו בכתב האישום. מדובר בעבירה חמורה. בנוסף, הנאשם לא הצביע על נזק מיוחד ו/או חמור שעלול להיגרם לו כתוצאה מהרשעה, למעט הנזק הנגרם לכל אדם בעל עבר נקי המורשע בפעם הראשונה. לא לכזה נזק התכוונה הפסיקה.

אשר על כן, לאור הודאת הנאשם בישיבת יום 2/6/10, אני מרשיע את הנאשם בביצוע העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

אשר לעונש – לאור עברו הנקי של הנאשם, מהות העבירה ונסיבות ביצועה וטיעוני הצדדים, מוטל על הנאשם עונש כדלקמן:

מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין ויורשע עליה.

חתימה על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מלעבור עבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין, תוך 3 שנים מהיום, או 15 ימי מאסר תמורתו.

הודע כי לצדדים זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ז תשרי תשע"א, 05/10/2010 במעמד הנוכחים.

משה אלטר, סגן נשיא

הערה:

הוסבר לנאשם כי מייד בסיום הדיון עליו לסור למזכירות הפלילית כדי לחתום על כתב ההתחייבות.

הוקלד על ידי: רונית דיגורקר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: