מדינת ישראל נ' סואעדה(עציר)

הכרעת דין

על יסוד הודאתו של הנאשם בעובדות כתב האישום, אני מרשיע אותו בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1952.

ניתנה והודעה היום י"א חשון תשע"א, 19/10/2010 במעמד הנוכחים.

אור אדם , שופט

החלטה

הרשעות קודמות התקבל וסומן ת/1

מאסר מותנה מתיק פלילי 1803/09 התקבל וסומן ת/2.

ניתנה והודעה היום י"א חשון תשע"א, 19/10/2010 במעמד הנוכחים.

אור אדם , שופט

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין בכך שביום 5/9/10 נמצא בפארק גאולים בבאר שבע ללא אישור שהייה כדין בישראל.

2.ביום 14/5/09 נדון הנאשם על ידי כבוד השופט רוזין, בגין שתי עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, בהפרש של חודשיים למאסר בפועל של שמונה שבועות מיום מעצרו, ולמאסר על תנאי של 4 חודשים.

3.ההלכה הפסוקה קבעה כי כאשר מדובר בשהייה שנייה בישראל, העונש הראוי הוא עונש מאסר בפועל למעט במקרים שנסיבותיהם האישיות חריגות כגון חולי אקוטי במשפחת הנאשם. כך במפורש קבע כבוד השופט רובינשטיין בהלכת רע"פ 3173/09 פרג'ין נגד מדינת ישראל.

4.בענייננו מדובר למעשה כבר בכניסה שלישית כאשר יש לראות בחומרה את העובדה שמאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגד הנאשם, לא הרתיעו מלשוב ולהיכנס לישראל שלא כדין.

5.ברור שמרגע שאפעל לפי הנחיות בית המשפט העליון ואגזור מאסר לפי העבירה הנוכחית ולו לתקופה קצרה יקום ההכרח להפעיל את המאסר המותנה.

6.יצוין כי סעיף 56 (א) לחוק העונשין תשל"ז 1977, אשר מאפשר הארכת מאסר מותנה קובע כי מדובר בחריג, מטעמים שירשמו, רק אם בית המשפט משוכנע שבנסיבות העניין לא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר המותנה.

7.עוד יצוין כי בית המשפט העליון הזכיר לא אחת שהפעלת מאסר מותנה, היא למעשה עונש בגין העבירה הקודמת אשר רק הטלתו הוקנתה ואין מדובר בעונש לגבי העבירה הנוספת. העבירה הנוספת היא רק הגורם להפעלתו של המאסר המותנה שנגזר בנסיבות ובגין העבירה הראשונה (רע"פ 2978/06 וקנין נגד מדינת ישראל).

8.לפיכך נראה כי שיקול הדעת של השופט, שבפניו מאסר מותנה בר הפעלה, הינו שיקול דעת מצומצם באופן יחסי ולפיו רק אם מדובר בנסיבות חריגות, ויוצאות דופן בהן קיימת תחושה של אי צדק בהפעלת המאסר המותנה, למשל עקב שינוי נסיבות מהותי כמו הליכי שיקום, יש הצדקה לנקוט בהליך חריג זה של הארכת מאסר מותנה תחת הפעלתו.

9.הסניגור המלומד המציא לעיוני מספר פסקי דין של בית משפט השלום בהם הוארכו מאסרים מותנים בנסיבות דומות. יצוין כי מעיון חפוז באותה פסיקה בכל אחד מהם חיפש בית המשפט נסיבה מיוחדת המצדיקה את הארכת המאסר המותנה.

10.בדיון בפניי לא הוצגה כל נסיבה כזו, המצדיקה נקיטה בהליך החריג של הארכת מאסר מותנה.

11.יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי מדובר רק בעבירות של כניסה לישראל ללא כל עבירה נלווית, וכן בפרק הזמן הארוך מעת שהוטל המאסר המותנה ועד שבוצעה העבירה הנוספת, שנה וחצי לאחר הטלת המאסר המותנה שהם רק חצי שנה לפני תום תקופת תחולתו של המאסר המותנה.

12.בנסיבות אלה, לזכותו של הנאשם אתחשב בכך שאחפוף את המאסר בפועל עם המאסר המותנה.