מדינת ישראל נ' סואעד

החלטה

בפני בקשה של המבקש להורות על שינוי תנאי השחרור.

ביום 19.7.10 הוריתי על שחרור המבקש למעצר בית מלא.

ביום 26.9.10 שיניתי את תנאי השחרור באופן שהמבקש יהיה רשאי לצאת לעבודה בפיקוחו האישי של מר ויסאם סוואעד.

על אף החלטתי זו, לא יצא המבקש לעבוד, מאחר ולא היה באפשרותו של המפקח למלא אחר התנאים שנקבעו בהחלטתי מיום 26.9.10.

כיום, המבקש עותר שוב ומבקש לשנות את תנאי השחרור ולבטל את מעצר הבית בו הוא שוהה.

המבקש טוען כי חלף זמן ניכר מאז מתן ההחלטה ועד להיום, והמשך הדיון בעניינו קבוע לשמיעת ראיות ביום 30.3.11, דהיינו שעד מועד תחילת שמיעת ראיות בתיק זה יהיה המבקש במעצר בית מעל 8חודשים.

כמו כן, טוען המבקש כי מצבו הכלכלי קשה מאוד ומדרדר מיום ליום והוא צובר חובות.

המשיבה מתנגדת בטענה שטרם חלף זמן ניכר. המשיבה טוענת כי בפסיקה נקבע שזמן ניכר הינו 9 חודשים.

סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו 1966 קובע:

"א) עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בענין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".

נוכח חלוף הזמן ונוכח מועד שמיעת ההוכחות הקבוע לעוד 3 חודשים, כאשר קרוב לוודאי שהתיק לא יסתיים באותו יום, דבר שיגרום דחיות נוספות, מצאתי כי קיימת הצדקה לשינוי התנאים.

אני נעתר באופן חלקי לבקשה ומורה כי מעצר הבית יהיה משעה 19.00 בערב ועד השעה 07.00 בבוקר למחרת.

המבקש יחתום על ערבות כספית נוספת בסך 5,000 ₪.

למען הסר ספק, איסור הכניסה לתחומי העיר כרמיאל ואיסור יצירת הקשר עם המתלוננת, תקף.

המזכירות תמציא העתק מהחלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"א, 03 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: