מדינת ישראל נ' סואעד(עציר)

החלטה

ביום 12/1/14 קבעתי קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר בתיק שבפניי.

עוד הוריתי באותה החלטה כי ביחס לחלופת המעצר המוצעת יינתן תסקיר של שירות המבחן ותסקיר כאמור הוגש ביום 5/2/14.

מתסקיר שירות המבחן עולה כי לא נשללת האפשרות לשחרור המשיב למעצר בית מלא ואולם זאת בתנאי כי החלופה תהיה מרוחקת ממקום מגוריו של המתלונן. קביעת ההמלצה של שירות המבחן נשענה על שיחה שקיים קצין המבחן עם המשיב, עם אביו ואמו המפקחים המוצעים ומשיחה טלפונית עם המתלונן בתיק.

ההגנה בטיעוניה היום הציגה תמונה חלקית של עמדת המתלונן כפי שזו עולה מהתסקיר. אמנם, המתלונן ציין כי הוא קרוב משפחה של המשיב ואינו רוצה ברעתו אך יחד עם זאת תיאר התנהגות אלימה ובעלת אופי מטריד ומאיים מצידו של המשיב כלפיו שנבעה מהטיפול המשפטי שככל הנראה מסר לו וכן התייחס להתנהלותו הכללית של המשיב בכפר מגוריהם.

נוכח עמדת המתלונן התרשם קצין שירות המבחן כי מערכת היחסים בין השניים משמרת סיכון לפריצת גבולות ולהישנות התנהגות דומה מצידו של המשיב בעתיד ונוכח הדפוסים התוקפניים בהתנהלותו של המשיב כפי שהתרשם מהם קצין המבחן, אף העריך כי קיים סיכון בינוני להישנות התנהגות דומה לא רק כלפי המתלונן אלא בכלל.

עוד התרשם קצין המבחן כי הגם שהמפקחים המוצעים אינם מגוננים על המעשים המיוחסים לבנם, הרי שהם יתקשו להציב בפניו גבולות ולהוות דמויות סמכותיות באם ייווצרו מצבי סיכון בעתיד.

על רקע התרשמותו זו ומכלול הנתונים הנוסף שצוין בתסקירו, לא מצא קצין המבחן כי ביכולתו להמליץ לשחרור לחלופה המוצעת. יחד עם זאת, כאמור, העריך שחלופה מתאימה צריכה להיות מרוחקת גאוגרפית מכפרו של המשיב ויכולה לכלול מעצר בית בשילוב יציאה לעבודה.

אמנם, ביהמ"ש בשולחו משיב לקבלת תסקיר מעצר אינו כבול למסקנות התסקיר ואולם נדרשת הנמקה של ממש על מנת לסטות מתוצאות תסקיר כאמור וטעמים מתאימים.

בנסיבות העניין שבפניי ובשים לב להחלטתי המפורטת מיום 12/1/14, לא מצאתי כי בטיעוני ההגנה יש די כדי להצדיק סטיה מהמלצת שירות המבחן וזאת במיוחד בשים לב לעובדה ששירות המבחן נכון להמליץ על שחרור לחלופת מעצר ואולם סבור כי זו צריכה להיות מרוחקת גיאוגרפית ממקום מגוריו של המתלונן.

לאחר בחינת נסיבות האירוע כעולה מהחלטה מיום 12/1/14 והמלצת שירות המבחן, אהיה נכונה גם אני להורות על שחרור לחלופת מעצר שתהיה רחוקה גיאוגרפית ממקום מגוריו של המתלונן ומשזו לא הוצגה עד עתה, לא ניתן לשחרר את המשיב לחלופת המעצר המוצעת.

ככל שיעלה בידי ההגנה להציע חלופת מעצר רחוקה גיאוגרפית, תוכל היא לשוב ולעתור לקיום דיון בבקשה.

עוד אציין כי מרבית הפסיקה אליה הפנתה ההגנה, מתייחסת למצבים בהם חל עיכוב ניכר במתן תסקיר שירות המבחן באופן שהצדיק שחרור משיב לחלופת מעצר מסיבה זו בלבד ובצירוף נסיבות קונקרטיות אחרות ותוך הצגת חלופות מעצר הולמות.

כאמור, אין זה המקרה שבפניי. תסקיר שירות המבחן ניתן במסגרת לוח הזמנים שנקצב על ידי ביהמ"ש והמסקנה המופיעה בו עולה בקנה אחד עם נסיבות המקרה. עצם העובדה כי לא עלה בידי ההגנה להציג חלופת מעצר מתאימה, אין בה כדי לאיין את המלצת שירות המבחן שהוא הגורם המקצועי המשמש זרועו הארוכה של ביהמ"ש לעניין בחינת מכלול הנסיבות.

למעלה מן הצורך אציין כי לא מצאתי כי במקרה זה מתקיימות הנסיבות לסטייה מהמלצת שירות המבחן במיוחד בשים לב לכך שהתנהלות המשיב כפי שבאה לידי ביטוי בכתב האישום מבטאת זלזול ואי מורא בפני החוק ועל כן אין לראות את המשיב בשלב זה כמי שיקיים את תנאי השחרור בערובה.

בנסיבות העניין ונוכח התוצאה אליה הגעתי, אין אני נדרשת לבחינת התאמתו של אביו של המשיב כמפקח בשים לב לאמור בפרוטוקול הקודם וממילא האב מסר גם במסגרת התסקיר שיתקשה לפקח על המשיב במעצר בית לאורך כל שעות היום. נושא הפיקוח במסגרת עבודה לא נתמך במסמכים מתאימים או באסמכתאות של ממש אלא במכתב רשום בכתב יד על ידי מעביד שלא ברור כלל מה המשקל שיש לתת לו במיוחד בשים לב לכך שמקום העבודה הנטען הוא בבתי זיקוק על ההשלכות הנוגעות לכך.

אשר על כן ובהעדר חלופת מעצר מתאימה בשלב זה, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה והודעה היום י' אדר תשע"ד, 10/02/2014 במעמד הנוכחים.

אביגיל זכריה, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: