מדינת ישראל נ' סואעד(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן. עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות, עבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן:"חוק העונשין"); תקיפת שוטר, עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין; נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה; נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה; נהיגה ללא פוליסת ביטוח, עבירה לפי סעיף 2(א)ו-(ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי.

עובדות המקרה פורטו בהרחבה בכתב האישום. בקליפת האגוז יאמר, כי בתאריך 8.2.10 נהג הנאשם ברכבו בצורה רשלנית, שיש בה כדי לסכן את עוברי הדרך. הנאשם נהג ברכב עת היה פסול מלהחזיק ברישיון נהיגה. הנאשם נהג ברכב ללא פוליסת ביטוח.

השוטר גסאן עלי (להלן:"השוטר עלי") סימן לנאשם לעצור, אולם הוא לא ציית ולא האט את מהירות נסיעתו. השוטר עלי ניצב באמצע הרחוב וגרם לנאשם לבלום את רכבו, אולם קודם לכן, פגע הנאשם באמצעות רכבו בשוטר עלי. השוטר עלי הורה לנאשם להחנות את הרכב בצד הרחוב. הנאשם עשה כן, אולם, השאיר את הרכב כאשר המנוע פועל וברח מהמקום. השוטר עלי נפגע בידו וברגלו הימנית ופונה לקבלת טיפול רפואי.

טיעונים לעונש מטעם הצדדים:

טיעונים לעונש מטעם התביעה:

התביעה הדגישה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, ביקשה לדחות את בקשת הנאשם לאי הרשעה וציינה כי התנהגות הנאשם היא עבריינית ומחייבת ענישה מרתיעה.

הנאשם ביצע את העבירות כאשר היה פסול מלנהוג ברכב מנועי.

התביעה עתרה להטלת עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, מאסר מותנה ארוך ומרתיע על כל עבירות אלימות ובגין העבירות בהן הורשע, פסילה בפועל מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה ארוכה , פסילה על תנאי, פיצוי למתלונן וקנס כספי.

טיעונים לעונש מטעם ההגנה:

הסנגור עתר לביטול הרשעת הנאשם וטען כי יש בהרשעתו כדי לפגוע בשיקומו. סוג העבירה אינו מחייב הרשעה. הסנגור ביקש להתחשב בגילו הצעיר של הנאשם ובהיותו נעדר הרשעות קודמות.

הסנגור ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובמצבו הכלכלי.

הנאשם השלים את לימודיו לצורך קבלת תעודת בגרות והחל בהליכי גיוס לצה"ל (בהתנדבות) וזאת עוד קודם למעצרו.

הסנגור טען כי, עבירה של נהיגה בזמן פסילה, היא העבירה העיקרית ואילו העבירות האחרות שבכתב האישום, הן עבירות נגררות לעבירה העיקרית. הנאשם לא התכוון לפגוע בשוטר אשר נפגע פגיעה קלה.

הנאשם הודה, לקח אחריות מלאה על מעשיו, היה במעצר במשך חודש ימים, ולאחר מכן במעצר בית בפיקוח אלקטרוני.

הסנגור עתר לאמץ את המלצות שירות המבחן וביקש שבית המשפט יתחשב בתקופת הפסילה.

דברי הנאשם:

הנאשם הביע חרטה על מעשיו והתחייב לא לחזור עליהם. הנאשם טען שהוא היה צריך לעזור למעסיק שלו ולכן נהג ברכב חרף הפסילה.

דיון:

הנאשם הודה והורשע בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן. ב"כ הנאשם עתר לביטול הרשעת הנאשם.