מדינת ישראל נ' סואעד(עציר)

החלטה

1.כנגד המשיב הוגש כתב אישום בבית משפט זה המייחס לו עבירות כדלקמן:

1)פריצה לבניין שאינו דירה או בית תפילה בכוונה לבצע גניבה, עבירה לפי סעיף 407(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2) תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות כדי להכשילו בתפקידו, עבירה לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

3) נסיון תקיפת שוטר כשהתוקף מזויין בנשק חם/קר, עבירה לפי סעיף 274(2) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

2.על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 21.09.10 בשעה 03:00 לערך, התפרץ המשיב למכולה המשמשת כמשרד אתר בנייה מטעם מע"צ, בסמוך לצומת נחף( להלן:"המשרד"), באופן שפרק חלון המשרד ונכנס לתוך המשרד, וזאת בכוונה לבצע גניבה.

המשיב התפרץ ונכנס למשרד בהיותו רעול פנים ובעודו חובש כפפות לבנות.

במעמד זה, משניגש לעבר המשיב השוטר הלאל בדר אשר מילא תפקידו כדין באותה עת (להלן:"השוטר"), ניסה המשיב לתקוף את השוטר באופן שהניף מברג לעבר צווארו של השוטר בתנועה סיבובית של שיסוף.

בהמשך לכך, במהלך ניסיון השוטרים להוציא את המשיב אל מחוץ למשרד, החל המשיב משתולל בניסיון להימלט מידי השוטרים,וכן תקף את השוטר באופן שבעט ברגלו ובידו.

כתוצאה מהאמור לעיל, נגרמה לשוטר חבלה של ממש המתבטאת בשריטה באורך מספר ס"מ בסמוך למרפק ידו השמאלית.

3.בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטים כנגדו בהתאם לסעיף21(א)(1)(ב) + סעיף 21(א)(1)(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן:"חוק המעצרים").

טענות הצדדים:

4.ב"כ המבקשת טען, כי העבירות המיוחסות למשיב חמורות וכי אין בחלופת המעצר לאיין את מסוכנותו. על כן ביקש מבית המשפט להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

5.הסניגור המלומד טען, כי מדובר בעבירת רכוש במדרג הנמוך.

הסנגור המלומד ברוב הגינותו, לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה באשר להתפרצות. יחד עם זאת טען, כי המודיע לגביי ההתפרצות ופירוק החלון כלל לא מסר עדות במשטרה ואף לא נחקר, וכי מדובר בעדות מפי השמועה, מלבד העובדה שהמשיב נתפס בתוך המכולה.

בנוסף טען שמדובר במקום פרוץ ופתוח ולכן לא ניתן לדעת האם המשיב הוא זה שפירק את החלון.

באשר לתקיפת השוטר באמצעות המברג וגרימת חבלה של ממש, חלק הסנגור על קיומן של ראיות לכאורה וטען כי השוטר מסר מספר גרסאות, גרסה אחת לפיה השוטר אמר שהוא הסתכל פנימה והוא ראה את המשיב יושב. גרסה אחרת, בה אמר השוטר שהמשיב מושיט את המברג ופעם הוא אמר שהוא ניסה לשסף את גרונו.

הסנגור הוסיף וטען כי החבלה של ממש מסתכמת בשריטה קלה לשוטר, וכראייה לכך על פי התעודה הרפואית לא קיבל השוטר אף לא יום מחלה אחד.

עוד טען הסנגור, שמדובר בעבירות רכוש אשר אינן מקימות עילת מעצר.

הסניגור ציין כי עברו של המשיב אינו מכביד, 8 שנים לא ביצע כול עבירה, ועל כן הדבר מלמד על מעידה של המשיב שאין בה מסוכנות.