מדינת ישראל נ' סואעד טארק

בפני

שופט יעקב בכר

הכרעת דין

1.האישום:

על פי כתב האישום בתאריך 18.1.10 , בשעה 17:43 עמד הנאשם עם רכב מסוג סובארו מספר רישוי 3319223, (להלן "הרכב"), במרכז סנטר כרמיאל, במקום חניה בו מוצב תמרור ב- 43 המסמן מקום חנייה לרכב של נכה, עבירה לפי תקנה 72 (א) (16) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961.

2.הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

3.מטעם התביעה העידה סמ"ר חופית אלון, משרתת בימת"א גליל ראש פינה.

ערכה את הדו"ח (ת/1) וכן את נסיבות המקרה ותגובת הנהג.

בנסיבות המקרה ציינה כי הבחינה ברכב הנאשם חונה במקום חנייה המיועד לנכה ומסומן בתמרור ב-43 וכן המקום צבוע בצבע כחול, לאחר כמה דקות הגיע הנאשם לרכב, הרכב במצב תקין ללא משולש אזהרה וללא מהבהבים, צמיגים תקינים ובדיקה במסוף לימדה כי הרכב אינו שייך לנכה.

בדברי הנהג ציינה "אני עכשיו יוצא, יש לי ילד באוטו". עוד הוסיפה העדה כי היא לא זוכרת אם כשהגיעה לרכב היה בו ילד. בחקירתה הנגדית ציינה כי הנאשם לא היה בתוך הרכב "כתוב שהנהג הגיע כעבור מספר דקות".

לשאלה באם הנאשם אמר לה כי הוא מיד יוצא וכי נכנס לחנייה רק במטרה לחזור לאחור וכי היה עמו ילד ברכב השיבה "אני רשמתי את הנסיבות שהנהג הגיע לאחר מספר דקות".

לשאלת ביהמ"ש האם היה גשם באותו יום השיבה כי אינה זוכרת ולשאלה מדוע בדקה אם הנאשם "עונה לאזהרה"? השיבה כי באותה עת ניתן היה לתת אזהרה בעבירה של חנייה בחניית נכים בניגוד למה שמותר היה.

4.מטעם ההגנה העיד הנאשם:

לדבריו אותה עת היה גשם ומשהגיע אל החנייה היו 3 מקומות חנייה לנכים ומאחר וביקש להסתובב נכנס למקום המיועד לחניית נכים על מנת לשוב על עקבותיו "איך ששמתי רוורס באה מכונית וסגרה אותי לכן עשיתי רוורס ובאה שוטרת ושאלה אותי אם יש לי תו חנייה ואמרתי לה שאני לא חונה". לדבריו השוטרת ביקשה שייצא מן הרכב אולם הוא סירב לצאת בטענה כי היה עמו ילד ברכב, לדבריו ציין בפני השוטרת כי לא יכל לחזור לאחור לאור העובדה כי רכב אחר עמד מאחור.

והוסיף כי עמד במקום פחות מדקה ולא חנה במקום אלא ביקש להסתובב על עקבותיו אולם מאחר ורכב עמד מאחור לא יכל לצאת מן החנייה.

5.סיכומים:

ב"כ המאשימה ציין כי יסודות העבירה הוכחו וכי לפי נסיבות הדו"ח הנאשם חנה במקום למספר דקות עד שהשוטרת הבחינה בו כשחזר לרכב.

ב"כ המאשימה הוסיף כי אין כל צידוק לחנות ולחסום חניית נכה אף לא לזמן קצר.

כך גם ביחס לגרסת הנאשם לפיה עמד במקום לצורך תמרון של הרכב , דבר שאף הוא אינו מוצדק.

הנאשם ביקש להאמין לגרסתו והגיש לביהמ"ש שרטוט על האופן בו החנה את רכבו במקום הנטען (נ/1), וציין כי היה ברכב יחד עם בנו ולא יכול היה לנסוע לאחור משום שאחריו עמד רכב אחר.