מדינת ישראל נ' סדיקוב

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום בשני אישומים, כאשר בכל אחד מן האישומים הורשע הנאשם בעבירה של מעשה מגונה בפני אדם שטרם מלאו לו 16 שנים, עבירה לפי סעיף 349(ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, באישום הראשון, ביום 4.1.11, בשעה 07:40, הלכה ח.י (להלן: "הקטינה 1") ברחוב בפתח תקווה (להלן: "הרחוב"), בדרכה לבית הספר. הנאשם עבד באותה עת כמנקה רחובות באזור בית הספר. בעת שהקטינה 1 חלפה על פני הנאשם, חשף הנאשם את איבר מינו בפניה. זמן קצר לאחר מכן, הלכה מ.ש (להלן: "הקטינה 2") ברחוב בדרכה לבית הספר. בעת שחלפה הקטינה 2 על פני הנאשם, חשף הנאשם את איבר מינו בפניה.

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, באישום השני, ביום 4.1.11, בשעה 10:00, זיהתה הקטינה 2 את הנאשם בקרבת בית הספר והלכה לעברו כדי להצביע עליו בפני ש.י, אמה של הקטינה 1, כמי שביצע את המעשים המתוארים באישום הראשון. בעת שהקטינה 2 חלפה על פניו של הנאשם, חשף הנאשם את איבר מינו בפניה.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו בכפוף להערכת מסוכנות נמוכה, הצדדים יעתרו ל-6 חודשי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננות. ככל שהערכת המסוכנות תהיה בינונית ומעלה, המאשימה תעתור למאסר מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננות.

הערכת המסוכנות

מהערכת המסוכנות עולה כי מדובר בגבר כבן 58, אשר הורשע בביצוע עבירות מין בפני קטינות עוברות אורח. הנאשם הכחיש כל פן מיני במעשיו, אך התקשה להסביר מדוע ביצע את עבירותיו בזמנים שונים מול קורבנות שונים. הנאשם טען כי הוא מתקשה לזכור את אשר התרחש בשעה שביצע את העבירות משום שהיה תחת השפעת אלכוהול. מבירור מעמיק ניתן ללמוד כי מדובר באדם אשר במשך שנים רבות משתמש לרעה באלכוהול, וכפי הנראה, מדובר בהתמכרות כרונית. הנאשם אינו ער לחומרת הבעיה ולצורך בהתערבות של גורמים חיצוניים כדי להתמודד עם הבעיה. מדובר באדם מבוגר ולא ידוע על רקע עברייני קודם, לכן לא ניתן לקבוע כי מדובר באדם בעל סטייה מינית. נראה כי בבסיס עבירותיו עמדה התמכרותו לאלכוהול, קושי לווסת ולנתב דחפים, תסכול סביב העדר מגע מיני זמין וחוסר יכולת של הנאשם לבחור בדרכים חלופיות להתמודדות עם קשיים ותסכולים. לפי הערכת המסוכנות, הנאשם מתקשה לקחת אחריות על מעשיו ונוטה להשליך את האחריות על גורמים חיצוניים. לא פעם פונה הנאשם לשתייה מופרזת של אלכוהול כדרך בריחה מהתמודדות עם קשיים. מצב של הרעלה כרונית, שכפי הנראה מאפיין את הנאשם, עלול לגרום לתוקפנות ופשיעה עקב תופעות גמילה, חסך בשינה, הפרעות פסיכולוגיות והחמרה בקווי אישיות פסיכופתולוגיים. התפיסה הרווחת היא כי לאלכוהול תפקיד מסייע באלימות מינית, אך הוא לא גורם בלעדי.

הערכת המסוכנות מבוססת על שקלול פרמטרים סטאטיים ופקטורים דינאמיים. פקטורים סטאטיים: הנאשם שמר בעבר על רצף תעסוקתי ממושך, ניהל משק בית משותף עם בת זוג במשך מספר שנים, גילו מבוגר. עם זאת, לגיל כפקטור מפחית מסוכנות, יש להתייחס בעירבון מוגבל משום שפגע לראשונה בגיל מבוגר. הנאשם ביצע עבירות מין ללא מגע במקום ציבורי בקורבנות שאינן קרובות משפחה ושאינן מוכרות לו. הספרות המקצועית מלמדת כי ביצוע עבירות בקורבנות מין בגילאי 13-15 מקושרת לרצידיביזם מיני מוגבר.

פקטורים דינאמיים: התקבל רושם כי הנאשם הינו בעל רקע התמכרותי לאלכוהול, שלא טופל. לנאשם אין אסטרטגיות התמודדות יעילות עם קשיים ותסכולים. ללא כל מערכת זוגית או אינטימית. הנאשם מתאר תמיכה מצד בני משפחתו, אך עולה כי הם מאמינים בחפותו, ולכן ככל הנראה לא יהיו ערים לגורמי סיכון של הנאשם ולא יוכלו לשמש כגורם מציב גבולות. הנאשם ממשיך לעבוד במקום הנותן שירותים לקטינים. הנאשם אינו מעוניין בכל שינוי והתערבות מקצועית.

בהערכת המסוכנות נקבע כי לאור שקלול הפרמטרים הסטאטיים, הדינאמיים והקליניים, מדובר באדם בעל רמת מסוכנות מינית בינונית לרצידיביזם מיני.

חוות דעת הממונה על עבודות השירות

חוות דעת הממונה על עבודות השירות הראשונה הייתה שלילית. חוות דעת הממונה השנייה הייתה חיובית. במסמך נלווה שהוגש, קצינת המיון והרישום סייגה את חוות דעתה וציינה כי היא סקפטית בנוגע להתאמתו של הנאשם למסגרת של עבודות שירות, אך בשל כך שאפשרויות הענישה מוגבלות, היא תנסה לשלבו במסגרת עבודות שירות. קצינת המיון והרישום ביקשה להתנות את השמתו של הנאשם במסגרת של עבודות שירות בהשתלבותו בטיפול פרטני או קבוצתי.

טיעוני הצדדים

לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד נטלי חגי, העובדה שהעבירות התבצעו באזור בית ספר מהווה נסיבה לחומרה, כמו גם הסמיכות בין האירועים. במתחם הענישה יש לקחת בחשבון את העובדה שמדובר בשתי קטינות שונות, ב-3 אירועים נפרדים, מדובר בנאשם שמבצע את המעשים באזור בית ספר. לטענת המאשימה, על-פי הסדר הטיעון בין הצדדים, ובהינתן הערכת מסוכנות בינונית, המאשימה עותרת למאסר מאחורי סורג ובריח. חוות דעת הממונה על עבודות השירות שהתקבלה הינה חיובית בשל מסקנה שגויה של קצינת המיון, לפיה אפשרויות הענישה מוגבלות, אך לא כך הדבר. לטענתה, אילולא הייתה סבורה קצינת המיון והרישום כי האפשרויות מוגבלות, היא לא הייתה ממליצה שהנאשם ירצה את עונשו בעבודות שירות. העובדה שהממונה בא בהמלצה בכפוף לטיפול, מעידה על חששו של הממונה. אדם שאינו מקבל אחריות על המעשים שלו, והודאה אינה משמעה קבלת אחריות, אינו יכול להשתלב בטיפול. המאשימה טענה כי מתחם העונש הראוי הינו בין מאסר בעבודות שירות לבין מאסר בפועל למשך שנה ושלושה חודשים ועתרה להשית על הנאשם עונש ברף הגבוה של המתחם.

לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד יפעת סיל, מדובר בנאשם שהודה בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי ואת העמדת הקטינות בחקירה נגדית. לטענתה, אמנם האירועים חזרו על עצמם, אך כל האירועים נעשו באותו בוקר, ולכן מדובר במסכת אחת ובאירוע חריג שאינו מאפיין את הנאשם. מדובר באדם דל מבחינה שכלית, אשר חי לבדו והקשר היחיד שלו הוא עם אחיינו. העובדה שהנאשם לא אובחן כאדם שסובל מבעיה נפשית או מפיגור, אינה מוכיחה שהנאשם אינו סובל מבעיות אלו, אלא הדבר טמון בכך שלמשפחתו של הנאשם לא היו אמצעים כלכליים כדי לבצע אבחון. לטענת ב"כ הנאשם, אמנם הערכת המסוכנות קבעה כי נשקפת מסוכנות בינונית מהנאשם, אך העובדה שהנאשם מבוגר ועד היום לא ביצע עבירת מין מעידה שאינו מסוכן. הנאשם עלה ארצה בשנת 1992 ומאז לא היו לו היתקלויות עם המשטרה, לא בעבירות מסוג זה ולא בכלל. לטענתה, ההליך המשפטי, החקירות במשטרה והדיונים בבית המשפט היוו הרתעה בפני הנאשם, ולכן אין חשש להישנות המעשים. ב"כ הנאשם טענה כי בהערכת המסוכנות צוין שהעבירות בוצעו על רקע שימוש באלכוהול, ואם השימוש באלכוהול ינוטרל על-ידי טיפול, כך גם ינוטרל החשש להישנות העבירות. ב"כ הנאשם עתרה להשתת עבודות שירות על הנאשם.

אחיינו של הנאשם העיד ואמר כי הנאשם מתחרט על המעשים ומבקש שיעזרו לו.

הנאשם עצמו נטל אחריות למעשיו והביע חרטה עליהם.

דיון וגזירת הדין

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח.