מדינת ישראל נ' סבהו(עציר)

החלטה

הדיון בבקשה שבפניי החל לפני מספר דיונים, אלא שעד לדיון היום, לא ניתן היה, לפחות לשיטת ב"כ המשיב, להכריע בקיומן של ראיות לכאורה, שכידוע הינה תנאי ראשוני לאפשרות מעצרו של נאשם.

בדיונים קודמים, נדרשנו ושבנו ונדרשנו לסוגייה זו, אלא שלפחות בדיונים שהתקיימו בפניי, ציין ב"כ המשיב כי טרם ראה את מלוא חומר החקירה ובעיקר דיסקים אשר תיעדו את חקירות המשיב ועל כן נמנע הוא מלהשלים את טיעונו בסוגיית התשתית הראייתית. היום, הושלם הטיעון וראוי בעיניי לקבוע תחילה עמדה שיפוטית ביחס לסוגיה זו, טרם התקדמות בהליך המעצר, לרבות האפשרות כי תיבחן החלופה המוצעת לעת הזו, ע"י המשיב.

כתב האישום, אשר הוגש ביום 23.05.11, מייחס למשיב עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. על פי עובדות כתב האישום, ביום 16.05.11, בשעת ערב, בעת שהקטין, שהוא יליד 1994 ואשר בינו לבין המשיב מתקיימת היכרות מוקדמת, שיחק בחצר הבניין שבו הוא מתגורר, הגיע המשיב למקום, נטל חפץ חד, התקרב למתלונן ודקר אותו בגבו באמצעות אותו חפץ חד. נטען, כי בהמשך הדברים, עזב המשיב את המקום ואילו המתלונן הובהל לבית החולים, שם אובחן כסובל מפצע דקירה.

המבקשת, במסגרת הבקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים, ציינה כי חומר החקירה אוחז תשתית ראייתית לכאורה, בדמות הודאה חלקית של המשיב במעשה המיוחס לו, לצד הודעת אימו של המתלונן, התעודה הרפואית וראיות נוספות.

ב"כ המשיב אינו חולק כי קיימת תשתית ראייתית ולו במידה הבסיסית המתבקשת, אלא שלטעמו ניתן בהחלט להצביע על בקיעים העולים כדי כרסום בתשתית זו.

עיינתי בחומר החקירה וסברתי כי ניתן לקבוע כי אכן חומר החקירה אוחז פוטנציאל ראייתי, העשוי בבוא היום להבשיל לכלל תמונה מרשיעה לחובת המשיב. פוטנציאל זה גלוי בהודעות אימו של המתלונן, אשר מציינת כי מבעד לחלון הדירה, היא הבחינה במשיב העומד ליד בנה, כאשר המשיב מניף את ידו וכאשר מיד ובסמוך לכך היא הבחינה בסימני מצוקה אצל בנה ואף בסימני דם על גבו. בין אימו של המתלונן לבין המשיב נערך עימות, במהלכו הטיחה האם במשיב את אשר היא טוענת כלפיו וכשנשאל המשיב באשר לכך, הוא ציין כי ייתכן והדברים התרחשו כפי המתואר, אלא שהוא היה שתוי וייתכן ועשה טעות. המשיב לא שלל, מכל וכל, את האפשרות כי תקף את המתלונן בתחילה ציין כי ייתכן והרביץ לו, סטר לו, וכאשר החוקר התעקש עימו לגבי האפשרות כי עשה שימוש בנשק או בכלי חד, הוא לא שלל גם אפשרות זו.

לטעמי, די בעדויות האם ובדו"ח העימות ובצד כך את אימרותיו של המשיב כי ייתכן ועשה טעות ופגע במתלונן, תוך שהוא אינו מרחיק את עצמו לא מזירת האירועים ואף לא ממעמד שבו הוא שוהה לצד המתלונן. באלו, יש לטעמי כדי לקיים אחר התשתית הראייתית הנדרשת והמצדיקה מעצרו של המשיב.

לעניין סימני השאלה שעלו בטיעוניו של ב"כ המשיב. אכן המתלונן שלל מכל וכל מפגש כלשהו בינו לבין המשיב באותו היום, כמו כן, המתלונן שלל את האפשרות כי הוא נדקר באמצעות חפץ חד שאחז המשיב בידו. יחד עם זאת, הימנעותו של המתלונן מלציין או מלהביע דברים העשויים ולהעמיד תמונה מפלילה כנגד המשיב, לא עומדת לה לבדה, במיוחד משהמשיב הודה כי פגש את המתלונן באותו היום וייתכן ואף עשה מעשה טעות כלפי המתלונן.

באשר לאפשרות כי אותו חתך או פצע שנגרם למתלונן, יכול היה להיגרם בנסיבות אחרות, אכן המדובר בטענה נכבדה, אלא שאין זה השלב ובוודאי לא המקום, לבחון היתכנותה, במיוחד לנוכח עדותה של אם המתלונן לצד הכרתו של המשיב בכך שעשה טעות או מעשה שפגע במתלונן.

אשר על כן, דעתי הינה כי מתקיימת תשתית ראייתית בעוצמה ובמידה המצדיקה את המשך מעצרו של המשיב.

באשר למסוכנותו של המשיב, נדמה כי לא ניתן לחלוק על קיומה, במיוחד כאשר המשיב הודה כי בעת האירוע הוא היה שתוי, לא היה מודע למעשיו, בכך יש כדי להחמיר ולהקצין את המסוכנות הנלמדת מעצם המעשה, במהלכו נפגע המתלונן בגבו באופן אשר הצריך מעורבות רפואית ניכרת.

באשר לאפשרות להפיג את המסוכנות באמצעות שחרור לחלופה. אכן, לעת הזו קיים תסקיר השולל אפשרות שחרורו של המשיב, במיוחד על רקע התרשמות שירות המבחן כי המשיב צורך אלכוהול לרעה. ואולם, אין לומר, בוודאי בשלב זה, כי אך טיפול בקהילה סגורה עולה כדי חלופת מעצר הולמת, ומשמבקש המשיב לבחון בעניינו חלופה המקיימת על פני הדברים תנאי של ריחוק גיאוגרפי משמעותי ממקום מגוריו של המתלונן, לא ניתן לשלול מכל וכל את האפשרות כי החלופה תימצא במתאימה, זאת גם אם יש לפקפק ביכולת להעריך מידת התאמתה של החלופה, כאשר זו נמנעה ולא בהזדמנות אחת בלבד, מלהתייצב לבית המשפט, הגם שהוסבר לה כי היא נדרשת לעשות כן.

מאחר וחירותו של המשיב העומדת על הכף, היא מזכויות היסוד, סברתי כי לא יהיה זה נכון וראוי לקבוע כבר עתה את שלילת חירותו של המשיב מבלי לאפשר לו ולו פיתחון פה נוסף בדמות בחינה מושכלת ומבוקרת של אותה חלופה מוצעת.

אשר על כן,מורה לשירות המבחן להיערך לבחינת החלופה המוצעת בדמות פיקוח צמוד ומלא של דודתו של המשיב, המתגוררת בכפר סבא, בהתאם לפרטים שנמסרו היום. שירות המבחן מתבקש ליצור קשר עם החלופה ובמידת הצורך גם לאפשר כי בירור התאמתה של החלופה יעשה בסניף של שירות המבחן הממוקם בקרבת מקום מגוריה של החלופה (כפר סבא).

באשר להתייצבותה של הערבה לדיון הנדחה – על פניו יש אכן סבירות בבקשת ב"כ המבקשת להורות לערבה להתייצב, במיוחד על רקע קשיי השפה, יחד עם זאת נדמה כי משנתבקש שירות המבחן לשבת על המדוכה ולגבש עמדה ביחס לחלופה המוצעת, יש להמתין למסקנותיו של שירות המבחן, שמא לאור הדברים שיובאו מפיו יתייתר הצורך בהתייצבות הערבה לדיון בבית המשפט. ברור, כי שמורה לב"כ המבקשת, כמו גם לבית המשפט, הזכות והסמכות לבקש לבחון את הערבה באופן בלתי אמצעי.

על מנת לאפשר לשירות המבחן לערוך מהלך זה, ואף להציג תסקיר מעצר משלים הכולל התייחסות לחלופה המוצעת, דוחה המשך הדיון בפניי ליום 11.09.11 בשעה 09:30.

המזכירות וכן ב"כ המשיב יעבירו לשירות המבחן את החלטתי מהיום.

לתשומת לב שירות המבחן כי החלופה אינה דוברת את השפה העברית, אלא אמהרית בלבד, ועל כן ראוי כי הגורם שישוחח עם הערבה יוכל לדבר עימה בשפתה.

המשיב עצור עד למתן החלטה אחרת ועל כן יש לזמנו באמצעות שב"ס.