מדינת ישראל נ' סבג(עציר)

החלטה

1.עניינה של החלטה זו בערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים שלא לעצור את המשיב עד תום ההליכים בת"פ 57098-10-10 אלא לשחררו בתנאים הכוללים מעצר בית עם אפשרות יציאה לעבודה.

2.בכתב האישום שבתיק הנ"ל מואשם המשיב בכך שב-28.7.10 הפר מעצר בית בתיק אחר ושבמסגרת ההפרה בצע עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין, ובכך שב-15.10.10 הפר שוב את מעצר הבית ובמסגרת זו התחזה כאחר כדי להטעות שוטר שביקש לעמוד על זהותו.

3. בית המשפט קמא קבע בהחלטה מ-1.11.10 כי יש ראיות לכאורה לגבי מה שנכלל בכתב האישום, וערר של המשיב על אותה החלטה נדחה ע"י נשיאת ביהמ"ש המחוזי.

4.בסופו של דבר, ולמרות שתסקיר שהוזמן המליץ שלא לשחרר את המשיב בתנאים כלשהם, מטעמים שפורטו בו, החליט בית המשפט קמא על שחרור כנ"ל. מכאן הערר.

5.לאחר שקילת מכלול הטענות, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערר ולהורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים בתיק הפלילי הנ"ל. בעניין זה אעיר כי המשיב ציין שהוא מעדיף מעצר על פני מעצר בית ללא אפשרות יציאה לעבודה. במכלול נתוני המקרה, היה מקום להגיע לתוצאה של מעצר ממש גם אלמלא העדפה זו של המשיב, שכן לדעתי אין מנוס מתוצאה זו.

6.צודקת העוררת כי לא התקיימו במקרה דנן נתונים ונסיבות המצדיקים מהלך חריג של סטייה מתסקיר שלילי. אדרבא, בכתב האישום דנן מואשם המשיב, שהוא בעל עבר פלילי עשיר, בכך שהפר מעצר בית פעמיים ובכל אחת מן ההפרות ביצע עבירות המלמדות על מסוכנות רבה ועל כך שאין ליתן בו אמון, דבר שהוא תנאי לכל שחרור בתנאים, ובמיוחד כשמדובר בתנאים הכוללים יציאה אל מחוץ לבית.

7.לנוכח מכלול מה שנאמר, אין בכל טענות הסניגור, אשר טען למשיב כל שניתן, כדי להצדיק תוצאה אחרת. כך לגבי זה שאין להסיק מהחלטות שניתנו בפתיחת החקירה על המצב לאחר סיומה, ולאחר שנקבע כי יש ראיות לכאורה ולא צויינה חולשה שלהן, וכך לגבי יתר הטענות.

8.השורה התחתונה היא אפוא כי הערר מתקבל, וכי המשיב ייעצר עד תום ההליכים בת"פ 57098-10-10.

ניתנה והודעה היום, ט"ז בכסלו תשע"א, 23/11/2010, במעמד הנוכחים.

רפאל יעקובי , שופט

הוקלד על ידי: שני מזרחי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: