מדינת ישראל נ' סבג(אסיר)

החלטה

רקע

בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים בעניינו. בד בבד עם הבקשה הוגש כנגד המשיב כתב אישום אשר מייחס למשיב עבירה של סחר בסמים מסוכנים בצוותא חדא.

על-פי האמור בכתב האישום בתקופה שבין ספטמבר 2009 ועד יוני 2010 פעלה שוטרת כסוכנת סמויה במחוז המרכז.

על-פי המתואר בכתב האישום, בתאריך 28.1.10, סמוך לשעה 18:10 הגיעה הסוכנת לתחנת דלק בשעריים על-מנת לבצע עסקת סמים עם גטה מלסה (להלן: "מלסה"). הסוכנת ביקשה ממלסה שישיג עבורה סם מסוג חשיש בתמורה השווה לכסף בסך 500 ₪. מלסה השיב כי העסקה תתבצע בערב. בסמוך לשעה 17:00 שוחחו מלסה והסוכנת מספר פעמים בטלפון, כאשר מלסה מסר לסוכנת בפעם הראשונה כי השיג חשיש בכמות השווה ל-200 ₪, ולאחר מכן בכמות השווה ל-500 ₪, וביקש ממנה להגיע למקום על-מנת להשלים את עסקת הסמים. בסמוך לשעה 18:00 נפגשו השניים ומלסה נכנס לרכבה של הסוכנת ומסר לה שתי חתיכות סם מסוג חשיש. כן ביקש מהסוכנת להמתין עם הכסף שכן אדם אחר אמור להביא לו כמות נוספת של סם מסוג חשיש שתשלים את הכמות לתמורה השווה ל-500 ₪. מלסה התקשר למשיב, והודיע לו כי עוד 5 דקות הוא מגיע אליו. מלסה כיוון את הסוכנת לרחוב ההגנה ברחובות, שם קיבל מהסוכנת, לבקשתו, 500 ₪ וירד מהרכב כדי להיפגש עם משיב, שם מסר המשיב למלסה סם מסוג חשיש. מלסה חזר לרכבה של הסוכנת ומסר לה את הסם שזה עתה קיבל בתמורה כוללת של 500 ₪. מלסה מסר לסוכנת חשיש במשקל כולל של 28.22 גרם.

טענות הצדדים

המשיב חולק על קיומן של ראיות לכאורה. לטענתו משקלם הכולל של הסמים שנמצאו בכיסה של הסוכנת הוא 28.22 גרם, כאשר מלסה מסר לסוכנת סמים טרם המפגש בינו לבין המשיב, ולא ניתן לקבוע אילו חתיכות סם כבר היו בידי הסוכנת ואלו נמסרו לאחר המפגש. עוד טען בא כוח המשיב כי הן הסוכנת והן מלסה אינם מפלילים את המשיב. בשיחת הטלפון ברכבה של הסוכנת כל שהיא שומעת מפי מלסה הוא "שלום, אני בדרך אליך". כמן-כן טען כי במפגש בין מלסה למשיב ולעוד אדם, ממוצא אתיופי, לא נראתה כל העברה של כסף או סם בין המשיב למלסה. עוד טען כי הבחור הנוסף כלל לא נחקר. עוד טען כי מלסה מסר בעדותו במשטרה כי קיבל את הסם מערבי, ולא מהמשיב. נוסף על כך טען ב"כ המשיב כי מלסה אומר לסוכנת כי המשיב הביא את הסכין ששמשה לחיתוך הסם, וזהו ה"דבר מה" שהועבר למלסה, כאשר הסם כבר היה בידיו. יתרה מכך, לא נבדקה טביעת אצבעות. לאחר חיפוש בביתו של המשיב לא נמצא דבר הקשור לסמים. עוד טען ב"כ המשיב כי מלסה הואשם בארבעה אישומים ונשלח לתסקיר, בעוד חלקו של המשיב הוא קטן ושולי.

לעניין המסוכנות, טען ב"כ המשיב כי הלה נעצר למעלה מחודש לאחר מעצרו של מלסה. כמו-כן הדגיש כי למשיב עבודה מסודרת ואין לו עבר פלילי כלל.

לעומת זאת, טוען ב"כ המבקשת, כי ישנן ראיות לכאורה, שכן ישנן שיחות טלפון בין מלסה למשיב, והן מתרכזות במועד ביצוע העבירה, קרי בתאריך 28.1.10 משעה 17:52 ואילך. השיחות יוצאות ממכשיר הטלפון של מלסה לטלפון של המשיב בהתאמה עם הזמנים אותם מתארת הסוכנת בעדותה. כמו-כן הסוכנת מציינת בעדותה כי מלסה התקשר לבחור בשם שלום, שמו הפרטי של המשיב, ואמר לו שעוד מספר דקות יגיע אליו. עוד טען כי ישנם צילומים בהם נראה המשיב עם מלסה בכניסה לבניין. כמו-כן השוטר אופיר לוי זיהה בוודאות את המשיב. עוד טען ב"כ המאשימה כי המשיב עצמו טוען בחקירתו כי הינו חברו של מלסה.

דיון

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה, אם כי מדובר בראיות נסיבתיות.

עדות הסוכנת

בעדותה של הסוכנת מיום 28.1.10, היא מציינת כי מלסה התקשר אליה והודיע כי השיג עבורה סם מסוג חשיש שווה ערך ל-200 ₪. בדרכה לתחנת הדלק התקשר אליה מלסה והודיע לה כי השיג חשיש ב-500 ₪ כפי שבקשה, מאדם אחר (עמ' 1 ש 19) כאשר נפגשו השניים בתחנת הדלק, מסר לה מלסה סם מסוג חשיש בכמות שוות ערך ל-200 ₪. אך היא לא שלמה עבור הסם כיוון שמלסה אמר לה להמתין, ושאדם נוסף אמור להביא לה את יתר הסם אותו ביקשה (עמ' 2 ש' 23-24). בהמשך התקשר מלסה לבחור ואמר לו "שלום, אתה מוכן אני עוד חמש דקות אצלך" (עמ' 2 ש' 25). לאחר השיחה הורה לה מלסה להתחיל בנסיעה. מעיון בפלטי השיחות שנעשו ממכשיר הטלפון הנייד של מלסה עולה כי הלה ביצע שיחות טלפון למספר הטלפון של המשיב בזמנים התואמים את עדותה של הסוכנת במדויק. עוד עולה כי השיחה היחידה שיצאה ממכשיר הטלפון הנייד של מלסה הייתה למספר הטלפון של המשיב.

בהמשך, מלסה כיוון את הסוכנת, עד שהגיעו לחניה, שם חנתה את רכבה. באותה עת ביקש ממנה מלסה את כל הסכום, קרי 500 ₪, יצא מהרכב ונפגש עם שני בחורים נוספים. הסוכנת מתארת בחור אחד ממוצא אתיופי ובחור נוסף הלבוש טרנינג לבן (עמ' 2 ש 29). עדות זו נתמכת על-ידי דוח צילום במצלמת וידאו שערך רס"מ חנן דהן (להלן: "דוח הצילום"), בו הוא מציין כי בשעה 18:23 הוא רואה את מלסה יורד מהרכב ונפגש עם שני אנשים, אחד מהם אתיופי. הבחור האתיופי עזב את המקום ומלסה והבחור בטרנינג הלבן סרו אל מתחת לבניין ושהו שם זמן מה (עמ' 2 ש' 29-30). בהמשך לכך מלסה שב לרכבה של הסוכנת ואמר לה כי הבחור בטרנינג הלבן הלך להביא סכין כדי לחתוך חתיכה מהחשיש שמלסה החזיק באותה העת ביד. לטענת ההגנה חנן דהן כלל לא ראה העברה של כסף או דבר מה בעת הזו בין השניים. בעניין זה אציין כי מלבד היותם תחת בניין במקום חשוך, הואיל ומלסה אמר לסוכנת כי יש להשלים את כמות הסם שביקשה על-ידי אחר, ושב עם חשיש בידיו לאחר שנפגש עם המשיב, מעלה כי המשיב שהה במקום על-מנת להשלים את כמות הסם החסרה. זאת בשים לב לכך שמפגש זה התנהל לאחר שהבחור האתיופי עזב ולפני שהובאה סכין לחיתוך. בהמשך לכך יצא מלסה מהרכב ובדוח הצילום מציין חנן דהן כי הוא רואה דבר מה מועבר בין הבחור בטרנינג הלבן למלסה. כששב כיוון את הסוכנת לביתו ושם מסר לה את הסם. טענה ההגנה כי דבר מה זה הינו הסכין שהועברה, אולם לאור כל האמור לעיל, אף אם אקבל טענה זאת, הרי שלכל הפחות מדובר בביצוע בצוותא של עבירת הסחר בסמים, כאשר לא יכולה להיות מחלוקת על כך שהראיות מצביעות על כך שהמשיב נטל חלק בעסקת הסם ובהספקתו לסוכנת.

יחד עם זאת, הדין עם ההגנה בטענתה כי אין לדעת אילו מן הסמים שנמצאו בכיסה של הסוכנת ניתנו על-ידי מלסה ואילו על-ידי המשיב. 28.22 גרם הוא המשקל הכולל של הסם שנמצא בכיסה של הסוכנת ולא הסם שסיפק המשיב עצמו. ברם, אין בכך כדי לכרסם בראיות לעצם עבירת הסחר, גם אם בכמות פחותה שאינה ידועה במדויק.

זיהוי המשיב

בתאריך 15.7.10, מתוך תמונות שהופקו מתקליטור הצילום שצולם במצלמת וידאו בתאריך 28.1.10 (להלן: "תקליטור הצילום"), זיהה השוטר אופיר לוי את האדם המופיע בתמונה, בטרנינג לבן, בסמוך לבניין בו נפגשו מלסה והמשיב, כשלום סבג, המשיב. השוטר לוי הסביר כי המשיב מוכר לו מתוקף תפקידו.

ביום 15.7.10 הוצגו בפני המשיב תמונות שהופקו מתקליטור הצילום, שם הוא מזהה את עצמו כאיש הלבוש בטרנינג הלבן (עמ' 2 ש' 18-19). כמו-כן הוא מזהה את מלסה (עמ' 2 ש' 12-13 וכן 28-29) וכן את המקום בו מצולמות התמונות - תחילה ככניסה לבניין המגורים שלו ובהמשך "לא שלי, זה בשכונה שלי" (עמ' 2 ש' 14-17).

כשנשאל המשיב אם הוא מזהה את הבחור האתיופי הנוסף שהיה בחברתם ענה כי אינו מזהה אותו (עמ' 2 ש' 34-35), על כן לא מצאתי ממש בטענת ההגנה לעניין אי חקירתו של אדם זה.

עדותו של מלסה