מדינת ישראל נ' סבאתין

החלטה

למשיב מיוחסים שני אישומים ובכל אחד מהם הוא מואשם בעבירה של הסעה שלא כדין (סעיף 12א(ג)(1) בחוק הכניסה לישראל), נהיגה ללא רישיון נהיגה (סעיף 10(א) בפקודת התעבורה), נהיגת רכב שאינו רשום באיזור (תקנה 578(ב)בתקנות התעבורה). באישום הראשון, מואשם המשיב גם בעבירה של הכשלת שוטר (סעיף 275 בחוק העונשין) ומעשה פזיזות ורשלנות (סעיף 338(1) בחוק העונשין).

האישומים מתייחסים לשני אירועים שאירעו יום אחרי יום, שבהם הסיע המשיב ארבעה תושבי שטחים שוהים בלתי חוקיים, בעודו נוהג ללא רישיון נהיגה כדין. באישום הראשון, מיוחסות למשיב עבירות נוספות אשר נעברו לאחר שהמשיב נהג בפרעות, במהירות ובצורה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף בעיקולי דרך, ונתפס רק לאחר מרדף שנערך על ידי שוטרים, בעודו מנסה להימלט מהם.

בא כח המשיב, לא חלק על כך שיש ראיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים למשיב אולם, ביקש לפרש את הראיות בדרך שתציג את הנסיבות בצורה המקלה עם הנאשם. לפרשנות הראיות אין רלבנטיות בשלב זה. מה גם, שלכל אחת מטענותיו של בא כח המשיב ניתן להציג פרשנות הפוכה. מבלי לנקוט כל עמדה ביחס למשקל שיש לייחס לראיות ולפרשנות שיש ליתן להם בשלב זה, ניתן לומר, כי עצם העובדה שמדובר בשני אישומים המתייחסים לאירועים שאירעו יום אחר יום, ושבשניהם, הסיע המשיב בשני כלי רכב שונים, את אותם שוהים בלתי חוקיים מעוררת יותר מתהיות. העובדה שארבעת הנוסעים סיפרו את אותו סיפור יכולה להצביע כי יש ממש בסיפורם, אך גם יכולה להצביע על תיאום גירסאות. כך גם העובדה שהמשיב התקשר למשטרה יכולה להצביע על אזרחות למופת, אך גם יכולה להצביע על כך שהמשיב חייג למשטרה כדי לייצר לעצמו אליבי. כך בייחוד לאור העובדה שלא התקיימה בפועל שיחה בינו לבין תחנת המשטרה. מכל מקום, כאמור, זה אינו השלב שבו יש לבחון את המשקל שיש ליחס לראיות המצויות בתיק החקירה.

אין חולק, כי העבירות המיוחסות למשיב חמורות מאוד. חמורות במיוחד העבירות שעניינן נהיגה ללא רישיון ונהיגה ברכב שאינו רשום ולכך מתווספת גם העבירה של מעשה פזיזות ורשלנות, המתייחסת לדרך שבה נהג המשיב בעת שנמלט מהשוטרים. לכל אלו מתווספת גם העבירה של הסעה שלא כדין, של שוהים בלתי חוקיים, אשר נעברה פעמיים, יום אחר יום, עם אותם תושבי השטחים אשר שוהים בישראל שלא כדין.

שיקול נוסף אשר שקלתי, הוא הרשעותיו הקודמות של המשיב. למשיב 14 הרשעות קודמות בעבירות מגוונות ובכלל זה, עבירות מירמה (זיוף והתחזות לאדם אחר), עבירות לפי חוק הכניסה לישראל, עבירות רכוש, ובכלל זה, עבירות של גניבת רכב, עבירות לפי חוק הכניסה לישראל ועבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה.

בנסיבות אלו, שבהן יש ראיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים למשיב ומסוכנותו היא מובהקת לאור העבירות המיוחסות לו ולאור הרשעותיו הקודמות הרבות, המסקנה המתבקשת היא, כי יש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, וכך אני מורה.

המשיב ייעצר עד תום ההליכים.

ניתנה והודעה היום י"א אב תש"ע, 22/07/2010 במעמד הנוכחים.

תמר בר-אשר צבן, שופטת

הוקלד על ידי: דלית גולן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: