מדינת ישראל נ' סב לבן(עציר)

החלטה

1.לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בכתב האישום מיוחסות למשיב העבירות הבאות:

א.סחיטה ואיומים עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

ב.החזקת נכס חשוד כגנוב עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין.

2.הדיון הראשון בבקשה היה לפני כב' השופט שחם, המשיכה בו כב' השופטת זיסקינד ונמשך אצלי. הסיבה להתמשכות ההליכים היא העדרו של תסקיר מעצר שעל הכנתו הורה כב' השופט שחם ביום 5/8/10.

3.הסניגור מתנגד לדחיית הדיון עד לאחר 7/9/10 כפי שמבקש שירות המבחן כיוון שהתסקיר מיום 25/8/10 נותן תמונה מספקת על הרקע של המשיב. העובדה שהערב המוצע לא נבדק ע"י שירות המבחן, אין בה כדי להצדיק מתן דחייה כיוון שהערב נמצא באולם וניתן לבדוק את התאמתו.

4.המאשימה סבורה שבהתחשב בעברו של המשיב אין מקום לשחררו בתנאים מה עוד שהתסקיר אינו חיובי.

5.התסקיר שמונח לפניי מתאר במפורט את הרקע של המשיב והעובדה שהערב המוצע לא נבדק על ידי שירות המבחן נפתרה בהתייצבותו באולמי ונחקר ובחקירתו.

6.בבואי לדון בבקשה עלי לבוחנה בהתאם להוראות סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"). סעיף זה קובע את הכללים למעצרו של אדם עד תום ההליכים לאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין.

7.מקריאת חומר החקירה, מסקנתי שקיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר.

8.לפי הוראת סעיף 21 (ב) (1) לחוק המעצרים נושא חלופות המעצר חייב להיבדק בכל מקרה. מאחר והגעתי למסקנה שיש עילה המצדיקה את מעצרו של המשיב, עלי לבחון את התנאים המגבילים על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים עפ"י הוראות סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים הקובע שאין לעצור אדם אלא אם ברור שלא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של המשיב פחותה.

9.ב"כ המבקשת מתנגדת לשחרור וטוענת שאין לאפשר חלופת מעצר במקרה הנוכחי מאחר והמשיב היה מעורב כבר בעברו במעשים פליליים.

10.הסניגור טוען כי הרחקתו של המשיב מירושלים להשגחתו של הערב המוצע די בה כדי לאיין את המסוכנות.

11.לאחר ששמעתי את הערב המוצע וקראתי את הרישום הפלילי שלו שהוגש לאחר הדיון, ואינו רלבנטי לעניין כשרותו לערוב למשיב, אני מחליט לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.

12.לאור האמור, לעיל, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים משפטים נגדו, אך הוא יוכל להשתחרר אם ימלא אחר התנאים המפורטים להלן:

א.(1)יפקיד סכום 5,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית בלתי מותנית או בשילוב של השניים.

(2)יחתום על התחייבות עצמית בסכום של 15,000 ש"ח.

(3)ימציא שני ערבים תושבי מדינת ישראל. כל אחד מהערבים יחתום על ערבות למילוי התחייבויותיו של המשיב בסכום של 15,000 ש"ח. אני מאשר את ערבותם של הערבים המוצעים יוסף זיאד ואביו סוב לבן נזיד (להלן: "הערבים").

ב.כל הסכומים הנקובים לעיל יחולטו לטובת אוצר המדינה אם יפר המשיב תנאי כלשהו מתנאי השחרור.

(1)יימצא "במעצר בית" בבית הערב בכפר דבוריה כמופיע בכתב הערבות שחתום במזכירות.