מדינת ישראל נ' סאסי

הכרעת דין

לנאשם שלפניי נמסרה הודעת תשלום קנס בגין עבירה של "אי ציות לאור אדום ברמזור", עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

הטענה העובדתית היא כי ביום 17/1/2012 בשעה 11:40, נהג הנאשם אופנוע מסוג קוואנג יאנג, בצומת הרחובות אגריפס כיח בירושלים ולא ציית לאור אדום שהיה ברמזור בכיוון נסיעתו.

הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי לא נסע באור אדום וכי השוטר לא יכול היה לראות את הצומת.

במועד ההוכחות העידו מטעם המאשימה שני שוטרים עורך הדוח ועד הראיה והוגשו מטעם המאשימה מזכר, הודעת תשלום קנס ודוח עיכוב.

מטעם הנאשם העיד הנאשם לבדו.

עד התביעה השוטר אבי עמר העיד בפניי כי בהיותו עומד סטטי ברחוב אגריפס בפנייה ימינה לרחוב כיח, כאשר הוא מתבונן על התנועה הפונה ימינה לרחוב כיח, הבחין במשאית לבנה גדולה פונה ימינה באור כתום וכאשר היא באמצע הפניה, הרמזור התחלף לאור אדום. כאשר המשאית סיימה לפנות, הבחין באופנוע שחור מסוג קימקו ספרות אמצעיות של לוחית הזיהוי 380, רוכב יחיד, לבוש ג'ינס ומעיל שחור וקסדה שחורה, פונה ימינה כאשר הוא חוצה את קו העצירה שלפני מעבר החצייה כאשר ברמזור מופיע אדום מלא.

השוטר ציין כי הוא דיווח בקשר לשוטר ליטמן שמוליק שהיה על אופנוע אחרי הפניה ימינה. כמו כן ציין השוטר כי ראה שהשוטר ליטמן עוצר את האופנוע הנכון וזאת תוך שמירת קשר רציף מתחילת העבירה ועד לעצירה שלו על ידי השוטר ליטמן. בנוסף, העיד השוטר כי הוא הגיע ממקום עצירת הנהג ואז הסתבר כי לנאשם לא היו רישיונות ותעודות מזהות ועל כן הוא עוכב לאת"ן לצורך זיהוי ורישום דוח.

השוטר שמוליק ליטמן אשר ערך את הדוח העיד בפניי כי הוא עמד סטטי על אופנוע משטרתי וכאשר קיבל קריאה בקשר מהשותף השוטר אבי עמר, לפיה דווח לו על קטנוע שחור, ספרות אמצעיות 380, אשר עבר באור אדום בצומת, הוא הבחין באופנוע יחיד מגיע לכיוונו. השוטר ליטמן העיד בפניי כי עצר את הנאשם כ- 20 מטר מהצומת. השוטר ליטמן בהגינותו אמר כי הוא לא זוכר את האירוע מעבר למה שרשום בדוח. השוטר ליטמן הכחיש את טענת הנאשם כי הוא הגיע מהכיוון הנגדי, מרחוב הנביאים, וחצה את קו האמצע וחסם את נסיעת הנאשם. השוטר ליטמן ציין כי הוא עובד ביחידת האופנועים, אותה יחידה בה משרת גם השוטר אבי עמר וכי לטענתו נשמר קשר עין רציף עם הנאשם עד לעצירתו.

כמו כן השוטר ליטמן הכחיש את טענת הנאשם כי המרחק בין מקום ביצוע העבירה ובין המקום שבו הוא נעצר הוא 350 מטר. זאת גם ניתן היה לראות על פי המפה שהציג הנאשם אשר הוגשה לתיק ביהמ"ש וסומנה נ/1.

הנאשם העיד כי הוא עבר את מסלול הנסיעה אותו תיארו שני השוטרים אך לטענתו הוא לא עבר באור אדום. כמו כן לטענת הנאשם לא היה ניתן לשמור על קשר עין רציף ממקום ביצוע העבירה ועד למקום העצירה היות ולטענתו מדובר במרחק של 350 מטר ולא סביר, בנסיבות הכביש, לשמרו לשמור על קשר עין רציף שכן מדובר לטענתו בכביש מקומר.

הנאשם טוען כי השוטר שמוליק ליטמן הגיע מהכיוון הנגדי, מרחוב הנביאים, ולא כפי שנטען על ידי המאשימה שהשוטר עמד סטטי לאחר הצומת. לא מצאתי תימוכין לגרסתו של הנאשם מעבר לאמירתו הכללית, גרסתו זו נסתרה בעדויותיהם של שני השוטרים ולכן אינני מקבל את הטענה שהשוטר ליטמן הגיע מהכיוון הנגדי.

אני מקבל את הגרסה שהשוטר אבי עמר שמר על קשר עין רציף עם הנאשם וכי לא היתה טעות בזיהוי.

אמנם המרחק בין מקום ביצוע העבירה ועד למקום העצירה הוא לא מרחק של מטרים בודדים אך ניתן להניח שאין מדובר במרחק שלא ניתן בנסיבות העניין לשמור על קשר עין רציף עם הקטנוע עד לעצירתו.

ביהמ"ש לא יכול להשתחרר מהרושם אותו הותיר הנאשם בדבר הגזמה בהערכת הדברים. הדברים אמורים כאשר בתגובתו הראשונית לדוח אשר נרשמה בכתב ידו, טען הנאשם כי המרחק שבו נעצר הוא כקילומטר ממקום האירוע. בעדותו בביהמ"ש הציג מפה לפיה רואים שהמרחק הוא כ-150 מטר ועל אף זאת הוא טוען כי המרחק הוא כ- 350 מטר.

הסבריו של הנאשם לשינוי גרסתו ביחס למרחקים אינה מקובלת. לטענתו, תגובתו הראשונית היתה כאשר היה נסער וכי מדובר בצורת דיבור ולכן ההגזמה מבחינתו שהמרחק הוא כקילומטר נובעת מסערת רגשות.

בנוסף, כשם שהנאשם "הגזים" בשיפוט שלו ביחס למרחקים, כך אני למד כי הוא כנראה הגזים בשיפוט שלו גם ביחד לזמנים. לטענתו השוטר עמר הגיע למקום העצירה כ- 10 דקות לאחר ביצוע העבירה, זמן שהוא לטעמי אינו סביר יחסית למרחק שעל השוטר היה לעבור ממקום ביצוע העבירה ועד למקום העצירה.

השוטרים עשו עליי רושם של שוטרים אמינים שמסרו גרסה תואמת לגרסה שתועדה במזכרים ולכן אני מקבל את גרסתם ביחס לעבירה המיוחסת לנאשם.

לאור כל האמור אני מחליט להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, קרי עבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור.

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר תשע"ג, 26/02/2013 במעמד הנוכחים.