מדינת ישראל נ' סאמרה

החלטה

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בשתי עבירות של החזקת סכין למטרה לא כשרה. האחת, בשנת 2007 והשניה, בשנת 2009.

העבירות נעברו לאחר שבתחילת שנת 2007, כשהיה הנאשם כבר בגיר נשפט הנאשם בבימ"ש לנוער בגין שתי עבירות. האחת, של החזקת סכין והשניה, של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ופציעה, אף זאת, ככל הנראה, תוך שימוש בסכין.

בימ"ש לנוער נמנע אז מהרשעת הנאשם, ככל הנראה משום שדובר בעבירות ראשונות, והוטלה על הנאשם התחייבות בסך 2,000 ₪ שלא לעבור עבירות אלימות במשך שנתיים.

הנאשם ראה, ככל הנראה, בהחלטת בימ"ש לנוער פיסת נייר חסרת ערך שאינה מחייבת אותו ולא חלפו אלא חודשים ספורים והנאשם נתפס שוב כשהוא מחזיק בסכין. הנאשם נחקר על מעשיו במשטרה אך גם הפעם לא היה בכך כדי להרתיעו ובשנת 2009 נתפס שוב, ברביעית, כשהוא מחזיק בסכין שלא כחוק.

הנאשם הודה במיוחס לו בתיק זה ובתיק המצורף בהזדמנות הראשונה והוגש בעניינו תסקיר וכן תסקיר משלים מטעם שרות המבחן המפרטים את נסיבות חייו והמלמדים, כי למרבה הצער אין הוא מגלה תובנה של ממש לבעיות שהוליכו אותו לביצוע העבירות וכן התקשה להתחייב לתהליך טיפולי. לדבריו למד לקח, ערך שינוי אישי ואינו זקוק למעורבות טיפולית בחייו. הדברים עומדים בסתירה להתרשמות של שרות המבחן אך בנסיבות אלו נמנע מהמלצה לגביו.

התובעת מבקשת לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע והתחייבות תוך שהיא מפנה הן לעברו הפלילי של הנאשם ולהתייחסותו לחומרת מעשיו והן לחומרה הרבה שבעבירה ותוצאותיה הקשות. לטיעוניה צרפה פסיקה של בימ"ש המחוזי בחיפה ושל בימ"ש העליון התומכת, לשיטתה, בבקשה.

הסנגור מבקש להסתפק במאסר על תנאי והתחייבות ומדגיש כי הנאשם למד לקח, מביע חרטה על מעשיו. מדובר בהרשעתו הראשונה בבימ"ש השלום, אין הוא עבריין, הוא משתייך למשפחה נורמטיבית ועובד בקביעות ומבקש לתת לו הזדמנות אחרונה. הנאשם עצמו הביע חרטה על מעשיו אך עפ"י התרשמותי מדובר בחרטה מילולית בלבד שאינו משקפת כל תובנה או חרטה אמיתית וממילא מלמדת על סיכון להמשך ביצוע עבירות דומות.

הפסיקה שהגישה התובעת מכוונת לעונשי מאסר בפועל בגין החזקת סכין ואולם, על אף שמדובר בפסיקה מחמירה יחסית לפסקי דין רבים אחרים, הסתפקו בתי המשפט בהטלת עונשי מאסר בפועל קצרים מאוד או מאסר בעבודות שרות, וזאת גם כאשר מדובר בנאשמים בעלי עבר פלילי מכביד יותר או נאשמים שעברו עבירות נוספות מעבר לעצם החזקת הסכין.

נוכח עברו של הנאשם, העדר התובנה מצידו לחומרת העבירה וממילא החשש לביצוע עבירות נוספות, ונוכח העובדה כי משפטים קודמים ומעצרים קודמים לא שימשו גורם מרתיע לנאשם ואין למעשה עבורו כל אופציה טיפולית, המסקנה היא כי אין מנוס משימוש במקרה זה בעונש המאסר אשר בו יהיה כדי להמחיש לנאשם במעשים אם לא במילים, את חומרת מעשיו והאסור המוחלט לחזור עליהם.

לאור גילו הצעיר של הנאשם, העובדה כי זו אכן הרשעתו הראשונה וכן העובדה כי לא עבר עבירות נוספות מעבר לעצם החזקת הסכין, סבורני כי יש לאפשר לנאשם לרצות את מאסרו בעבודות שרות ובלבד שיימצא מתאים לכך ע"י הממונה על עבודות השרות.

אני דוחה, איפוא, את המועד למתן גזר הדין ליום 9/2/2010 שעה 09:00.

עד למועד זה יגיש הממונה על עבודות השרות חוות דעת בעניינו של הנאשם.

לנוחיות הממונה על עבודות השרות, ניתן להשיג את הנאשם באמצעות הסנגור בטלפון: 04-6456789 או פקס: 04-6455999.

המזכירות תשלח החלטה זו לממונה על עבודות השרות.

ניתנה והודעה היום י"ב בטבת התש"ע, 29/12/2009 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, שופטת

סגנית הנשיא

הוקלד על ידי: חגית דהן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: