מדינת ישראל נ' סאלם(אסיר)

הכרעת דין

על סמך הודאת הנאשם בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן אני מרשיעה אותו בעבירה לפי סעיף 1(ב) + 12(1) לחוק הכניסה, סעיף 413ג סיפא לחוק העונשין, סעיף 10(א) לפקודת התעבורה וסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי.

ניתנה והודעה היום ג' אדר תש"ע, 17/02/2010 במעמד הנוכחים.

נירה דסקין, סגנית נשיא

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של שבל"ר, נהיגה ללא רישיון נהיגה ,נהיגה ללא ביטוח וכל זאת תוך שהוא מבצע עבירה של שהיה בישראל שלא כדין המיוחסות לו בכתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טעון.

במסגרת ההסדר עותרים הצדדים במשותף ובהסכמה להפעלת עונש מאסר מותנה, השתת מאסר בפועל וכן ענישה צופה פני עתיד.

עיינתי בגליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, שקלתי טעוני באי כוח הצדדים, נסיבות הענין וכן האמור בגזר דין שהושת על הנאשם בת.פ 2239/07.

מסתבר שאין זו הפעם הראשונה בה הנאשם נכנס לישראל שלא כדין ובתוך כך מבצע עבירות כלפי רכושו של אחר וגם שם המדובר היה בכניסה לרכבו של אחר תוך שהנאשם ניסה להניאו וסופו של דבר שנטש את הרכב ונמלט מהמקום.

יש להצטער על כך שלמרות שהנאשם טעם טעמו של מאסר בגין אותו אירוע ולמרות שרבץ מעל ראשו עונש מאסר מותנה הוא לא שת את ליבו לייסורים והוא חוזר ומבצע עבירות דומות.

בית המשפט העליון אמר את דברו באשר למי שנכנס לישראל לשם ביצוע עבירה ומבצע בתוך כך עבירות נלוות כאשר יש בכך נופך של חומרה לענין עבירת השהייה. ראה הלכת פראג'ין.

אציין גם כי לא בכדי מצא המחוקק לנכון לתקן את חוק העונשין על דרך של ייחוד סימן ספציפי לעבירות רכוש הקשורות ברכב וזאת נוכח נפיצותן והכבדה הניכרת שהן מטילות על כיסיהם של יחידי הציבור.

אציין גם כי העבירות של שבל"ר נפוצות למרבה הצער בקרב שכבת בני גילו של הנאשם מה שמלכתחילה מצדיק החמרה בענישה בבחינת "למען יראו ויראו".

יחד עם זאת הוצגו בפני נסיבות מקלות על ידי הסנגור ולענין זה אפנה לטעוני הסנגור תוך שאציין ביחוד כמובן את ההודיה, גילו הצעיר של הנאשם, האסון שפקד את משפחתו וזאת בעודו במעצר מבלי שהיתה לו אפשרות לעבד את האובדן ביחד עם בני משפחתו כפי שבד"כ ייעשה.

עוד נתתי דעתי לעובדת קיומם של קשיים ראייתיים בתיק זה.

בנוסף יש לזכור כי ריצוי עונש מאסר של מי שהינו תושב אזור, קשה במידה מסוימת מריצוי עונשו של תושב ישראל, וזאת משום שמדרך הטבע נמנעים מתושב האזור ביקורי בני משפחה, אשר במידה מסוימת יש בהם בדרך כלל כדי להקהות מעוקצו וחריפותו של עונש המאסר.

לאחר ששקלתי מכלול הנסיבות שלפני, מוצאת אני שלמרות חומרת המעשים, ולמרות החומרה שיש באפקט המצטבר של העבירות ולמרות החומרה שיש לראות בהישנותם של המעשים, הרי בבוא התביעה לכלל הסדר טעון במקרה זה, שקלה ואיזנה בין האינטרסים השונים והגיעה לכלל הסדר טעון ראוי לאימוץ.

אשר על כן על יסוד טעוני באי כח הצדדים והסדר הטעון ותוך אימוצו אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. עונש המאסר המותנה בן תשעה חודשים אשר הושת על הנאשם בתיק פלילי 2239/07 בית משפט שלום ירושלים, יופעל.

2.עונש המאסר המותנה בן ששה חודשים אשר הושת על הנאשם בתיק פלילי 2239/07 בית משפט שלום ירושלים, יופעל.

בנסיבות ההודיה והגיל הצעיר, אני מורה כי עונשי המאסר המותנים שהורתי על הפעלתם ירוצו בחופף ובמצטבר באופן שבסך הכל ירצה תשעה חודשי מאסר בגינם.