מדינת ישראל נ' סאלח

גזר דין

הרקע

1.ביום 23.12.2012 הורשע הנאשם על-יסוד הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב-אישום מתוקן כדלקמן: תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק); וכן תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק.

בהתאם לעובדות כתב-האישום המתוקן, ביום 16.11.2010 בסמוך לשעה 16:30 בשכונת בית חנינה בירושלים, נהג הנאשם ברכב ולצידו מספר נוסעים. השוטרים סיידוף, חיים ונחמני (להלן: השוטרים) שהיו במקום במסגרת מילוי תפקידם, הבחינו בנאשם ובנוסעים וביקשו מהם להזדהות. במסגרת הבדיקה התברר כי לנוסעת ברכב אין תעודת זהות וכי הנאשם דרוש להוצאה לפועל. בעת שביקשו השוטרים מהנאשם להזדהות, סירב הנאשם, התפרע ולאחר שהשוטר חיים אחז בידו, נופף הנאשם בידו ופגע בעינו השמאלית של השוטר חיים באמצעות אגרופו. בשלב זה, הודיע השוטר נחמני לנאשם כי הוא עצור, אך הנאשם המשיך במעשיו, בעט במפשעתו של השוטר חיים וחבט בחזקה בראשו. מאבטחים שהיו במקום סייעו לשוטרים להשתלט על הנאשם. במהלך האירוע, הוכה השוטר נחמני על-ידי הנאשם והוא סבל מכאבים עקב כך. כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו לשוטר חיים כאבים במשך כשבועיים ימים, עינו התנפחה, הוא חש סחרחורת ובחילה ונזקק לטיפול רפואי. בכל אלה הודה הנאשם, ובגין כך הורשע בעבירות שיוחסו לו.

2.הסדר הטיעון בין הצדדים כלל הסכמה לעניין העונש לפיה המאשימה תבקש מבית-המשפט להטיל על הנאשם שני חודשי מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח, מאסר על-תנאי וקנס בהתאם לשיקול-דעת בית-המשפט. מנגד, בא-כוח הנאשם יטען לעונש של עד ארבעה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה וקנס. נוכח מצבו הכלכלי הלא שפיר של הנאשם, הסכימו הצדדים כי שיעור הקנס לו יטענו ינוּע בין 500 ₪ ל- 2,500 ₪.

תסקיר שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות השירות

3.מתסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם עולה כי הנאשם הוא בן 27, נשוי ואב לשלושה ילדים קטינים, חסר עבר פלילי. הנאשם בעל יכולות, מתפקד היטב, עובד כטבח באחד מבתי הקפה בעיר ומפרנס את משפחתו. עם זאת, התרשמות שירות המבחן היא כי במצבי לחץ, עלול הנאשם להתקשות לשלוט בעצמו ולפעול באופן אימפולסיבי וחסר גבולות. לגבי העבירות בהן הורשע - הנאשם ביטא חרטה על התנהגותו (כך עולה גם מן ההערות שנכללו בחוות-דעת הממונה על עבודות השירות). לשיטת שירות המבחן, לפגיעה בהיבט התעסוקתי יהיו השלכות קשות על תפקודו של הנאשם. לפיכך, ממליץ שירות המבחן על עונש מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות באופן שיאפשר לנאשם להמשיך לעבוד - ולוּ באופן חלקי - במקום עבודתו הנוכחי. עוד המליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן למשך שנה, כדי לשלב את הנאשם בקבוצה לשליטה בכעסים. יוער כי בהתאם לחוות-דעת הממונה על עבודות השירות, נמצא הנאשם כשיר לביצוע עונש מאסר בדרך של עבודות שירות.

טיעוני הצדדים לעונש

4.המאשימה הדגישה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ונסיבות ביצוען, ועתרה להטיל על הנאשם עונש ברף הגבוה של הסדר הטיעון - מאסר בן חודשיים מאחורי סורג ובריח, וכן קנס כספי. מנגד, בא-כוח הנאשם עתר להסתפק בהטלת עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, נוכח נסיבות לקולא עליהן עמד בטיעוניו ונוכח המלצת שירות המבחן. עוד עתר הסנגור לקנס בשיעור נמוך עקב מצב כלכלי קשה.

דיון והכרעה

5.עבירות המבוצעות כלפי שוטרים הממלאים תפקידם כדין, עבירות חמורות הן. הערכים המוגנים המונחים בבסיסן עניינם הגנה על שלמות הגוף והחיים של העוסקים במלאכת אכיפת החוק, וכן הגנה על שלטון החוק. בתי-המשפט עמדו לא אחת על הצורך בהרתעת היחיד והרבים מפני ביצוע עבירות אלה, הגורמות לפגיעה בביטחונם ובשלומם של אנשי כוחות הביטחון הממלאים תפקידם כדין, וחותרות תחת האינטרס הציבורי של הגנה על סדרי משטר תקינים. במקרה דנן, בחינת נסיבות ביצוע העבירות מעלה כי הנאשם לא שעה להוראות השוטרים, סירב להזדהות, התפרע ופגע בשוטרים תוך כדי כך. כאשר הוּדע לנאשם שהוא עצור, הוא בעט באחד השוטרים במפשעתו וחבט בחוזקה בראשו. על-מנת להשתלט על הנאשם נאלצו השוטרים להסתייע במאבטחים שהיו במקום. במישור הנזק - כתוצאה ממעשיו של הנאשם נפגעו שני שוטרים ואחד מהם אף נזקק לקבלת טיפול רפואי. מתסקיר שירות המבחן עולה לכאורה כי הסיבה שהובילה של הנאשם לביצוע העבירות, קשורה לרצונו של הנאשם לגונן על אחותו שישבה ברכב ועוכבה על-ידי השוטרים לאחר שנמצא כי אין עימה תעודת-זהות. נראה כי לא היה מדובר באירוע מתוכנן מראש. אף שסיבה זו תורמת להבנת הרקע לאירוע, ברי כי אין בה כדי להצדיק בדרך כלשהיא התנהגות פרועה ושימוש באלימות כלפי שוטרים. יש להעביר מסר ברור ומרתיע מפני התנהגות מן הסוג האמור.

6.בשים לב לחומרת המעשים ולפגיעה בשוטרים תוך גרימת חבלה של ממש לאחד מהם; בהתחשב בעקרון ההלימה כעקרון מנחה בענישה; ובשים לב לענישה הנוהגת; ניתן לומר כי על מתחם העונש ההולם בנסיבות המקרה לכלול רכיב של מאסר בפועל. ואמנם, הסדר הטיעון בין הצדדים מבוסס על רכיב כאמור. הלכה למעשה, משרטט הסדר הטיעון מתחם ענישה מוסכם שנע בין חודשיים מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח, לבין ארבעה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות. נראה, אפוא, כי עיקר המחלוקת בין בעלי-הדין נסובה על אופן ריצוי עונש המאסר: האם מאחורי סורג ובריח או שמא בעבודות שירות.

7.לחוּמרה הטמונה בעבירות בהן הורשע הנאשם, לעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים, לנזק שנגרם לשוטרים ולצורך בהרתעת היחיד והרבים, התייחסתי בדבריי לעיל. לקוּלא, אני רואה להתחשב בכך שהנאשם הינו צעיר יחסית, ללא עבר פלילי. הנאשם ניהל עד ביצוע העבירות בהן הורשע אורח חיים נורמטיבי וזו היא לו הסתבכותו הראשונה עם החוק. מאז ביצוע העבירות חלפו קרוב לשלוש שנים. הנאשם הודה בביצוע העבירות, לקח אחריות על מעשיו והביע חרטה עליהם. הוא מפרנס אישה ושלושה ילדים קטנים ונסמך על מקום עבודתו הנוכחי. מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח עלול לפגוע קשות בנאשם ובבני-משפחתו, ושירות המבחן התייחס לכך במפורש בתסקירו. תסקיר המבחן הוא בעיקרו חיובי וכאמור המלצתו היא, בין היתר, למאסר קצר שירוצה בעבודות שירות.

באיזון הכולל בין מכלול השיקולים, אינני רואה למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשם. אני סבורה כי בנסיבות המקרה ראוי לאפשר לנאשם לרצות את עונש המאסר בפועל בדרך של עבודות שירות. בנוסף, אטיל ענישה מותנית הצופה פני עתיד וכן קנס כספי. בקביעת שיעור הקנס אתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם שאינו מן המשופרים, ובכך שביצוע עבודות שירות יקשה על הנאשם להתפרנס במשך אותה תקופה. עוד אתחשב בכך שהנאשם הביע הסכמה לעמוד בצו מבחן.

סוף דבר

8.נוכח מכלול הטעמים האמורים, אני גוזרת על הנאשם כדלקמן:

א.חודשיים וחצי מאסר בפועל, אותם יוכל הנאשם לרצות בעבודות שירות כפי שקבע הממונה על עבודות השירות בחוות-דעתו.

על הנאשם להתייצב לריצוי עונשו ביום 1.10.2013 עד השעה 10:00 במפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות שירות, ליד כלא באר-שבע.

מובהר כי על הנאשם לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו. כמו כן, מוזהר הנאשם כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח ובביקורות הפתע, וכי כל הפרה בתנאי עבודות השירות עלולה להביא להפסקה מנהלית ולריצוי העונש במאסר בין כותלי בית הכלא.

ב.4 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע.