מדינת ישראל נ' סאלח

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של התחזות כאדם אחר במטרה להונות ושיבוש מהלכי משפט, וזאת לאחר שבימים 20.11.06 ו-30.11.06 התייצב לדיונים שנערכו בעניינו של אחיו, נאדר סאלח, במסגרת ת.פ 3162/06 בבית משפט השלום בטבריה, תוך שהוא מציג עצמו בכזב כאחיו, וזאת בכוונה להונות את המאשימה בתיק ואת בית המשפט ולשבש מהלכי משפט.

הנאשם כבן 31 ולחובתו הרשעה פלילית בעבירת התחזות כאדם אחר משנת 2005, בגינה הוטל עליו עונש מאסר על תנאי של חודשיים שהינו בר הפעלה בתיק זה.

בהתאם להסדר הטיעון, הוגש בעניינו של הנאשם תסקיר שירות מבחן ממנו עולה כי הנאשם נשוי ואב לחמישה ילדים.

עם סיום לימודי התיכון עבד במשך 10 שנים כנהג משאית להובלת תערובת לבעלי חיים בעסק השייך לאביו, ומזה כשלוש שנים החל לעבוד באופן עצמאי, והקים עסק משחטת עופות, אשר אינו רשום על שמו, ובתקופה הסמוכה לכתב האישום, היה רשום על שם אחיו נאדר.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מציג פסדה של אדם עם פוטנציאל וכישרון תעסוקתי טוב ויכולת תפקוד תקינה, אולם מתחתיה מוסוות דמות אדם המתמודד עם קשיים וכישלונות ונראה כי נוטה לקחת סיכונים כדי לשפר את התדמית המשפחתית והחברתית שלו.

הנאשם אף ביטא בפני שירות המבחן נזקקות טיפולית, והביע את הסכמתו להשתלב בתוכנית טיפול שירות המבחן.

ביחסו לעבירה, נטל הנאשם אחריות מלאה על מעשיו, אם כי שלל כל כוונות שליליות או מטרה להונות. הנאשם הסביר לשירות המבחן כי התנהגותו נבעה מתוך התנהגות חסרת שיקול דעת ובדיקה להשלכות מעשיו. לדבריו, מדובר בעסק האישי שלו, נגדו הוגש כתב אישום, כאשר באותה התקופה העסק היה רשום על שם אחיו נאדר, ולכן הופיע בבית המשפט והציג עצמו בכזב כאחיו מכיוון שלאחיו אין כל אחריות או מחויבות לעסק.

הנאשם הצליח לבחון דרכים אלטרנטיביות למעשיו, אולם יחד עם זאת, התרשם שירות המבחן כי אינו מבין את חומרת מעשיו, ואינו ער למניעים הרגשיים ולמאפייני אישיותו העומדים מאחורי התנהגותו בין היתר, לקיחת סיכונים, צורך בהפגנת נוכחות והצלחה מבלי להתבונן במחירים הכרוכים במעשיו.

אשר להרשעתו הקודמת, נטל הנאשם אחריות גם על הסתבכות זו, וטוען כי גם אז לא היו לו כוונות שליליות והתנהגותו נבעה מתוך אי הפעלת שיקול דעת הולם.

היות ומדובר באדם צעיר יחסית, איש משפחה ועבודה, אשר הינו המפרנס היחיד, ולאור העובדה כי נטל אחריות על עבירה אותה ביצע לפני שלוש שנים, ולאור הערכת שירות המבחן ממורכבות אישיותו ותנאי גדילתו, העריך שירות המבחן כי יש להעדיף במקרה זה את הפן השיקומי-טיפולי על פני העונשי, והמליץ להאריך את המע"ת התלוי ועומד נגדו, להטיל עליו צו של"צ בהיקף של 200 שעות, וכן להעמידו במבחן למשך כשנה.

התובע מדגיש את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, ומבקש להטיל עליו מאסר בפועל אשר יכול וירוצה בעבודות שירות, הפעלת המאסר על תנאי במצטבר, וכן להטיל מאסר על תנאי צופה פני עתיד וקנס.

התובע זוקף לחובת הנאשם את הרשעתו הקודמת בעבירה דומה שהינה התחזות בפני שוטר כאדם אחר, דבר המלמד כי מעשיו של הנאשם בתיק זה אינם בגדר מעידה חד פעמית. לטענתו, הנאשם לא הורתע מהענישה שהוטלה עליו, ומההזדמנות שניתנה לו בעבר, לא הפנים את הלקחים, ושב וחזר על מעשיו, אך הפעם בפני בית המשפט.

אשר על כן מבקש התובע להטיל על הנאשם ענישה שתלמדו את הפסול במעשיו.

הסנגור מבקש מנגד לאמץ את המלצות שירות המבחן בעניינו של הנאשם ולהסתפק בהטלת של"צ בלבד, וטוען כי מתסקיר המבחן עולה כי הביע חרטה, ואף הסכים להצטרף לקבוצה לצורך טיפול בעניינו.

מסכימה אני עם ב"כ המאשימה כי עבירת שיבוש מהלכי המשפט הינה עבירה חמורה, הפוגעת בטוהר ההליך השיפוטי ובחשיפת האמת, ולא בכדי קבע המחוקק עונש של 3 שנות מאסר בצידה.

ר' לעניין זה את דבריה של כב' השופטת (כתוארה אז) בייניש ברע"פ 7153/99 אלגד אורי נ' מדינת ישראל פ"ד נה(5), 729:

"אמירת שקר ביודעין בחקירה משטרתית, פוגעת בהכרח בערך החברתי של גילוי האמת ושל עשיית משפט אמת. היא אף עלולה לפגוע בתקינותה של החקירה הקונקרטית במסגרתה נאמר השקר, ועקב כך לפגוע באינטרס עשיית הצדק ובשמירה על טוהר ההליך הפלילי בכל שלביו..."

גם העובדה שבסופו של יום לא צלח השיבוש מצד הנאשם וזהותו התגלתה אינה יכולה להיזקף לזכותו. במעשיו גרם הנאשם להתארכות הזמן השיפוטי בעניין בירור התיק הפלילי כנגד אחיו, וגרם לדיוני סרק, תוך שהוא מטעה ביודעין את רשויות התביעה ואת בית המשפט. ר' לעניין זה את הדברים שקבע בית המשפט ברע"פ 7153/99 לעיל:

"הנחת המחוקק היא שהפגיעה באושיות המשפט על-ידי מעשה שנעשה מתוך שאיפה לשיבוש הליכים היא כה חמורה ומסוכנת, עד כי אסר על כך מבלי לדרוש שיתקיים שיבוש הליכים ממש. (ראו: ע"פ 150/88 לושי נ' מדינת ישראל, פ"ד מב(658 ,650 (2; ע"פ 236/88 איזמן נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(510 ,485 (3)".