מדינת ישראל נ' סאבר(עציר) ואח'

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדם.

כתב האישום מייחס למשיבים עבירות של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 449 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), יבוא סם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה"), והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7 א' ו-ג' רישא לפקודה.

עפ"י עובדות כתב האישום ארבעת המשיבים, שיקראו להלן בשמותיהם הפרטיים, קשרו קשר לייבא סם מסוג הירואין מירדן. לצורך כך חצו את מעבר הגבול, התאכסנו במלון, קיבלו במהלך שהותם בירדן סם מסוג הירואין במשקל 4849.31 גרם, והבריחו אותו לישראל, כאשר הסם צמוד לרגליהם של סאבר ויאסר. לחאלד ולפאיז מיוחסת גם קבלת הסמים משותפיהם הירדניים.

התשתית הראייתית – הסמים נתפסו כשהם קשורים לרגליהם של סאבר ויאסר (המשיבים במ"ת 12329-02-10). באי כח המשיבים סאבר ויאסר הסכימו לקיומה של תשתית ראייתית ועילת מעצר, ועתרו להפנות את המשיבים לשרות המבחן לצורך בחינת חלופה. בהמשך החלטתי אתייחס לנימוקים לכך.

המשיבים פאיז וחאלד –סנגורם עו"ד אלטורי טען, כי התשתית הראייתית אינה מוצקה. משיבים אלה לא נתפסו עם סמים על גופם או בחזקתם, וכתב האישום מבוסס על הודעותיהם של המשיבים האחרים, סאבר ויאסר, אשר קושרים את פאיז וחאלד לקשר הכולל. עו"ד אלטורי טוען לסתירות בהודעותיהם של יאסר וסאבר, לשקרים, ועל כן לטענתנו עוצמת הראיות אינה מבססת את התשתית הראייתית הנדרשת.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה, נחה דעתי כי קיימות ראיות לכאורה הקושרות גם את המשיבים פאיז וחאלד לעבירות המיוחסות להם.

מדובר בארבעה קרובי משפחה, סאבר וחאלד – אחים, בני דודים של יאסר, שהוא בן דוד של פאיז, פאיז וחאלד הם גיסים. דהיינו מדובר בקשר משפחתי קרוב ביותר. ארבעת המשיבים יצאו ביחד לירדן, יום לפני תפיסתם. איש מהם לא נתן סיבה מספקת לנסיעה, למעט פאיז, שטען כי נסע לראות רופא, אולם בסופו של דבר לא נפגש עם כל רופא.

מכאן, שלהודעותיהם של המשיבים סאבר ויאסר, המפלילים את שני המשיבים האחרים, יש תמיכה גם בנסיבות האובייקטיביות, הנסיעה התמוהה ללא כל מטרה, שבסופה הגיעו שניים מהמטיילים עם סמים על רגליהם, כאשר ההנחה היא שבקרבה משפחתית כה גדולה, היתה ידיעה של כולם על מטרת הנסיעה.

עוד אציין, כי מהודעותיהם של יאסר, סאבר ואף מהודעתו של פאיז, עולה כי המשיב חאלד היה הרוח החיה בארגון הנסיעה, השגת הרכב ומימונה, כולל התשלום עבור המלון. לחלקו של חאלד ולנפקות שיש לחלקו בארועים, אתייחס בהמשך.

לסיכום נקודה זו, מצאתי כי הראיות בתיק מקימות תשתית ראייתית גם כנגד המשיבים פאיז וחאלד. לא ראיתי כל כרסום בראיות אלה, וגם העובדה שהמשיב יאסר מסר גירסה מסויימת בשיחה אחת, וחזר בו ממספר עובדות המפלילות את המשיבים חאלד ופאיז, אין בה כדי לכרסם בתשתית הראייתית. משקלן של סתירות אלה ייבחן בתיק העיקרי.

עילת המעצר גם לגביהם, אינה במחלוקת.

אשר לחלופה – מדובר בעבירה חמורה של ייבוא של כ-5 ק"ג סם מסוג הירואין. עבירה כזו לא רק שהיא מקימה עילת מעצר, הכלל הוא המעצר והחריג ויוצא הדופן הוא השיחרור.

בעניינו של חאלד לא מצאתי לנכון לבחון כל חלופה, מאחר ומדובר באדם בעל עבר פלילי מכביד ביותר, אשר ריצה גם מספר שנות מאסר בגין עבירות רכוש רבות. בנוסף, מחומר החקירה עולה כי חאלד היה היוזם והמארגן של הקשר. על כן אני מורה על מעצרו עד תום ההליכים.

אשר ליאסר, סאבר ופאיז – למשיבים אלה אין עבר פלילי, למעט עבירת התפרצות לרכב משנת 2006 בה הורשע סאבר. איני מקבלת את טענת הסנגורים, לפיה סאבר ויאסר אינם אלא בלדרים של המשיבים האחרים, ועל כן חלקם קטן מחלקם של האחרים, זאת משני טעמים – מהראיות עולה כי הסמים היו שייכים לכולם, ולצורך כך מפנה להודעתו של סאבר. עוד עולה מהראיות, כי המשיבים כולם התווכחו זה עם זה, מי יחדיר את הסמים, ובסופו של דבר יאסר וסאבר התנדבו, ולא חוייבו או אולצו. לפיכך, בשלב זה של ההליך, לא אוכל לקבוע שחלקם של סאבר ויאסר קטן מחלקם של האחרים, באופן זה שהיו בלדרים בלבד, להבדיל מהקביעה לכאורה, לפיה חאלד היה הרוח החיה.

הטעם לבחינת החלופה אינו נעוץ בחלקם המופחת של המשיבים הללו בקשר, אלא בעברם הנקי, וככל שמדובר בסאבר ויאסר – בגילם הצעיר. אוסיף כי המשיבים גם מקיימים אורח חיים נורמטיבי ועובדים, ועל כן אהיה מוכנה לבחון חלופה, כאשר אין בכך משום הבעת עמדה, כי בסופו של יום תסכון חלופה כזו או אחרת לאיין המסוכנות הנשקפת מהמשיבים.

אשר על כן, אני מורה לשרות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינם של המשיבים הבאים: סאבר אלגאלד, ויאסר אלגאלד במ"ת 12329-02-10 ופאיז אבוגאנם במ"ת 12363-02-10.

נדחה לקבלת תסקיר מעצר ליום 22.3.10 שעה 10:30.

שרות המבחן יגיש תסקיר עד לאותו מועד.

#4#>