מדינת ישראל נ' נרגאון

: | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
1764-10-11
14.2.2012
בפני :
שרית קריספין-אברהם

- נגד -
:
מדינת ישראל
:
רמי נרגאון
הכרעת-דין

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 20.8.11, הזמנה לדין וכתב אישום, בגין עבירה של אי ציות לתמרור 301, (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנות 64(ג) ו- 22(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 17.1.12, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העידו המתנדבים יוסי ג'רופי, עורך הדו"ח, שהוגש וסומן ת/1 ואריה לוי, שערך מזכר שהוגש וסומן ת/2.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 20.8.11, בסמוך לשעה 17:20, נהג הנאשם ברכב בכביש מספר 4, מכיוון דרום לכיוון צפון ובהגיעו לצומת עם כביש מספר 461 לכיוון מזרח, נצפה על ידי עדי התביעה כאשר אינו מציית לתמרור 301 המוצב בכיוון נסיעתו, נכנס לכביש וגורם לרכב שנסע בנתיב הימני לסטות שמאלה, על מנת להימנע מפגיעה.

עד תביעה מס' 1 הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" אני האטתי, ראיתי אותו רחוק ממני. זה לא עצור, אני לא חייב לעצור ".

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג כאמור, אך לא הפריע לרכב שנסע בנתיב הימני. לטענתו, הנהג היה אדם מבוגר, שנבהל שלא לצורך וסטה מעט, ללא קשר אליו.לטענת הנאשם, כיוון שמדובר בתמרור "האט ותן זכות קדימה", אינו חייב לעצור.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

עדי התביעה תיעדו באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. שני העדים התייחסו לכך שהנאשם נכנס לצומת, תוך שהוא גורם לרכב לסטות על מנת להימנע מפגיעה.

עדותם של עדי התביעה הייתה עניינית, בהירה, עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית, שכן למרות הסברים חוזרים ונשנים, נמנע הנאשם מחקירה נגדית ממשית.

גרסת הנאשם תומכת אף היא בראיות המאשימה, שכן הנאשם הודה כי הבחין ברכב לו היה אמור לתת זכות קדימה, אך טען כי הרכב היה רחוק ולכן נכנס לצומת. לשיטת הנאשם, כיוון שמדובר בתמרור "האט ותן זכות קדימה", אין עליו חובה לעצור, ללא קשר לנסיבות הזמן והמקום. טענה זו של הנאשם אינה סבירה בעליל, שכן ייתכנו מצבים, כמו במקרה שבנדון, בהם יידרש הנהג לעצור את רכבו על מנת לאפשר לכלי רכב בדרך החוצה לחלוף בצומת. משבחר הנאשם שלא לעשות כן, הרי שלא נתן זכות קדימה, כנדרש על פי חוק.

לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ב , 14 פברואר 2012, במעמד ב"כ המאשימה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>