מדינת ישראל נ' נקראשווילי(אסיר)

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעבירה של – התפרצות למקום המשמש למגורים, התפרצות למקום שאינו משמש למגורים, הסגת גבול פלילית ושתי עבירות של גניבה.

כעולה מעובדות כתב האישום בתאריך 6.10.10 בשעת אחה"צ, הגיע הנאשם לביתו של המתלונן שהינו יליד 1938, דפק על דלת ביתו ואמר לו שהוא בא מהעיריה, שיש לו בעיה עם המים וביקש שיתלווה עמו אל מחוץ לדירה. המתלונן עשה את אשר ביקש ממנו הנאשם ולאחר מכן דפק הנאשם שנית על דלתו וביקש ממנו כוס מים. גם הפעם פנה המתלונן למלא את מבוקשו של הנאשם והנאשם ניצל את ההזדמנות, נכנס לדירת המתלונן, פתח אחת המגירות בדירה, הוציא ממנה סך של 1,500 ₪ במזומן אותם נטל עמו.

5 ימים לאחר הארוע האמור בשעה 04.00 טיפס הנאשם על הגדר המקיפה את תחנת כבוי האש בנהריה, אולם נתפס על ידי שני כבאים. משנתפס הנאשם ביקש מהכבאים כוס מים ועזב את המקום, אולם נראה כי לא היה בכך כדי להניאו מלשוב למחרת בשעה דומה לאותו מקום ולהתפרץ אליו.

לאחר שהנאשם התפרץ לתחנת כבוי האש, הוא גנב מתוכה טלויזית פלזמה בגודל 42 אינץ', כונן מחשב ומכשיר פלאפון של אחד הכבאים.

במסגרת הטעונים לעונש הפנה ב"כ המאשימה לעברו הפלילי של הנאשם, לעובדות כתב האישום, לעבירות בן הורשע הנאשם ונסיבותיהן, להליך הגמילה אליו הופנה הנאשם במסגרת תיק זה, הליך אותו עזב וביקש למצות הדין עם הנאשם ולגזור עליו מאסר בפועל לתקופה משמעותית, מאסר על תנאי מרתיע וקנס.

ב"כ הנאשם טען כי הבעיה היחידה שיש לנאשם היא השמוש אותו הוא עושה בסם ולולא אותה בעיה, הרי שעומד לפנינו אדם נפלא כפי שעולה מהתסקירים המחמיאים לטעמו.

ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם עזב את הקהילה הטפולית אליה הופנה לאחר כחודשיים וחצי מאחר והרגיש שנגמל מהסמים ואינו זקוק עוד לקהילה על מנת לחזור לדרך המלך וביקש לבודד את החלטתו לעזוב את הקהילה מהתנהגותו הכוללת עד כה ולא להחמיר עמו בשל כך.

כן הפנה ב"כ הנאשם להודאתו המיידית, טען שעברו הפלילי אינו מכביד, ציין התקופה הארוכה בה שהה הנאשם במעצר אל מאחורי סורג ובריח וביקש לערוך האזונים בין שלל הנתונים ולהסתפק בימי מעצרו כתקופת מאסר ראויה בתיק זה.

לחלופין ביקש הסנגור שלא למצות עם הנאשם את הדין והגיש פסיקה לתמוך בקשתו.

הנאשם אמר כי הוא מצטער על מה שעשה, מתרגש ואינו חש בטוב ולכן לא הוסיף מעבר לכך.

לחומרא יש לשקול את עברו הפלילי של הנאשם, את חומרת העבירות בן הורשע ואת נסיבות בצוען.

הנאשם יליד 1988, צבר על אף גילו הצעיר שתי הרשעות קודמות, הראשונה שבהן מבית המשפט לנוער בגין עבירות של סחיטה בכח, תקיפה כדי לגנוב, גניבה ואיומים, עבירות אותן ביצע בהיותו בן כ- 16 שנים.

הרשעתו השניה של הנאשם ניתנה בשנת 2007 בגין עבירה של סחיטה באיומים.

את העבירות בן הורשע הנאשם בתיק דנן נראה כי הוא ביצע על רקע התמכרותו לסמים, אולם, איני רואה בכך נסיבה מקלה.

צודק ב"כ הנאשם כי אין להחמיר עם הנאשם אך בשל העובדה כי בחר לעזוב להליך טיפולי אליו הופנה, אולם, בשל עזיבתו את אותו הליך, חוזרים אנו לנקודת ההתחלה בה נשאלת השאלה איזה עונש יש לגזור על אדם אשר בשל התמכרותו לסמים פוגע בזולת ובקניינו.

נראה כי אין חולק על חומרת העבירות אותן ביצע הנאשם כאשר במקרה דנן יש בנסיבות ביצוע אותן עבירות כדי להחמיר אף יותר.

הנאשם ניצל תמימותו וטוב ליבו של אדם מבוגר והוליך אותו שולל תוך שהוא גורם לו נזק הן בפגיעה בקניינו והן בפגיעה בתחושת הבטחון שלו.

כאילו לא די בזאת שב הנאשם וניסה להתפרץ פעם נוספת למקום אחר וגם כשהופרע ממעשיו, סירב להכנע לאותה הפרעה ושב לאותו מקום פעם נוספת כשהפעם הצליח לבצע זממו.

לקולא יש לשקול את הודאתו המיידית של הנאשם אשר באה עוד במהלך חקירתו במשטרה, את החרטה שהביע הנאשם על מעשיו ואת המודעות שלו גם אם היא חלקית לבעיית התמכרותו ולצורך להפטר מאותה בעיה.