מדינת ישראל נ' נצר

הכרעת דין

1.כתב האישום

כתב האישום מייחס לנאשם את העבירה של נהיגת רכב ושימוש בטלפון שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב. עבירה על תקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (תק"ת).

2.תמצית הראיות הרלוונטיות

עדת התביעה, סמ"ר בת אל אברהם (השוטרת), אשר ערכה את דוח תנועה (ת/1) אישרה נכונות תוכנו בעדותה. מת/1 ועדות השוטרת עולה כי בתאריך 17.03.2010 בשעה 09:33 נהגה השוטרת בניידת סמויה בכביש 4 לכיוון צפון בין צומת אפק לצומת אלובין. היא הייתה בנתיב הימני מתוך שלושה נתיבי נסיעה. הבחינה בנאשם שנהג ברכב פרטי (הרכב) אשר נסע בנתיב האמצעי מבין שלושה נתיבים והחזיק טלפון בידו הימנית צומד לאוזן הימנית. הרכב נסע אחרי משאית שנסעה באיטיות, ובמקביל לניידת הסמויה. השוטרת כרזה לנאשם לעצור והוא נעצר בצומת אלובין.

במקום המיועד לרישום דברי הנהג בת/1 רשמה השוטרת מפי הנאשם:

"תגובת ראשית לא דיברתי.

תגובה משנית לא שוחחתי בטלפון הדבר יוכח יוזמן פלט שיחות מחברת הפלאפון אי אפשר לנהוג ולראות אחר מדבר בפלאפון".

בסוף רשמה "שימוש בנת"צ" ומחקה מילים אלה תוך שימתם בתוך סוגריים, העברת קו עליהם וחתימה מתחת, כפי שנהוג במסמכים משטרתיים כאשר רושם המסמך רוצה למחוק דבר שנרשם.

במסגרת החקירה הנגדית לא זכרה השוטרת כמה זמן נסעה במקביל לרכב הנאשם, ועמדה על כך כי ראתה את הנאשם כפי שמתואר בת/1.

הוטח בפניה כי רשמה שהרכב בו נהג הנאשם הינו "דייהו", בעוד שהנאשם נסע ברכב מסוג דייהטסו, ואולי טעתה בזיהוי הרכב. השיבה כי לא טעתה, אך היא אינה מבינה בסוגי רכבים וחשבה כי "דייהו" הוא קיצור של דייהטסו.

נשאלה מדוע לא הסכימה לרשום את כל גירסתו של הנאשם, והשיבה כי רשמה שתי גירסאות שלו ואינה זוכרת שלא רשמה דברים נוספים. הסנגור הקשה עליה שהיא רשמה שתי מילים נוספות אותן מחקה, והשיבה שאינה זוכרת שהנאשם רצה להמשיך בגירסתו, ואינה זוכרת מדוע מחקה שתי מילים אלו.

הנאשם העיד כי נסע בשיירה. אחרי המשאית נסעה מכונית מסוג דייהו, והוא היה השלישי בשיירה. השוטרת כרזה לו לעצור בצד, והוא, שסבור היה כי מדובר בבדיקת רשיונות, עצר. לאחר שהציג רשיונותיו שאלה אותו השוטרת אם דיבר בטלפון, והוא השיב בשלילה. שאלה אותו שוב אם דיבר בטלפון, מכיוון שהיא "רוצה" לרשום לא דו"ח, והשיב כי לא דיבר בטלפון והופתע. ביקש שתעשה מספר דברים. רשמה גירסתו, וכשהבינה שגירסתו צודקת ועשויה "לקבור" את גירסתה בבית המשפט, החלה לרשום את דבריו ואמרה "את זה תגיד בבית המשפט". לא יכול היה לתת בשטח גירסה מלאה, דבר שהיה מחזק את עדותו בבית המשפט. לדבריו אמר לה כי יש לו דיבורית ברכב, וביקש ממנה שתיקח את מכשיר הטלפון ותבדוק אם נכנסה שיחה. הטלפון היה בתיקו, והיה צריך להוציא אותו מתיקו לצורך כך. השוטרת סרבה לראות את מכשיר הטלפון וסרבה לראות את הדיבורית שברכב, ועל כך הגיש תלונה למחלקה לחקירות שוטרים ונענה כי יוכל לחדש פנייתו לאחר פסק הדין.

במסגרת החקירה הנגדית נשאל אם יתכן כי חלק מהתגובה שלו הייתה כי השוטרת הייתה בנת"צ. השיב שרצה לומר לה שכשהיא נסעה בנת"צ היא לא הייתה יכולה לראות אותו ברכב שלו, אבל את זה השוטרת מחקה.

3. דיון

הדו"ח מפורט וערוך היטב. השוטרת עשתה עלי רושם מהימן. רשמה את תגובתו של הנאשם. מחקה את תחילת דבריו שמתייחסים לנסיעת השוטרת בנת"צ, אך מחקה אותם באופן שניתן היה לקרוא את אשר נרשם, מחיקה באופן המקובל במסמכים משטרתיים, וזאת כדי להראות שאמנם נאמרו דברים או תחילתם. העובדה שלא נרשמה טענת הנאשם כי כשהשוטרת נסעה בנת"צ לא הייתה יכולה לראות אותו מדבר בטלפון, אינה מערערת מהימנותה של השוטרת, שכן תגובה זו אין מקומה ב"דו"ח תנועה", שמטבע הדברים נרשמים בו תמצית הדברים ולא כל מה שנאמר, ובפרט שהדברים, שהשוטרת לא הייתה יכולה לראות מהנת"צ שהוא מדבר בטלפון, הינם מסקנה ולא עובדה.

אני מתרשם כי הנאשם נאחז בטעותה של השוטרת שחשבה לתומה כי "דייהו" הוא קיצור של דייהטסו, ומיקם מכונית מסוג דייהו אחרי המשאית, והוא לדבריו נסע אחרי הדייהו ומכוניתו מסוג דייהטסו.

הנאשם עשה עלי רושם בלתי אמין ואינני מקבל גרסתו שלא דיבר בטלפון.

לאור כל האמור לעיל החלטתי להרשיע הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, וזאת בהיותי ער לכך שמדובר בעדות יחידה.

ניתנה והודעה היום כ"ט תשרי תשע"ב, 27/10/2011 במעמד הנוכחים.