מדינת ישראל נ' נפתלייב(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה וגניבה מרכב.

על פי הנטען בכתב האישום בתאריך 27.12.11 בסמוך לשעה 17.30 התפרץ הנאשם לרכב שחנה ברח' אברבאנל 3 בראשון לציון באופן שניפץ את זגוגית חלון הנהג ובהמשך גנב מן הרכב ארנק ובו כסף מזומן, תעודות אישיות ובנקט וכן מכשיר טלפון נייד מסוג מוטורלה טאץ' אשר הושארו כולם על מושב הרכב.

ב"כ המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה וטען כי לכל היותר מצויות בידי התביעה ראיות להחזקת נכס החשוד כגנוב.

ב"כ המשיב ביקש לבסס טיעונו זה בהתבסס על דו"ח הפעולה של השוטר אוסטרזצר ליאור (להלן: ליאור) אשר ממנו עולה כי הגיע לבדוק את החשוד לאחר שהתקבל דיווח כי בחור ממוצא רוסי מעל גיל 30 מחזיק רכוש החשוד כגנוב. בענין זה טען ב"כ המשיב ראשית כי משעה שהמידע המודיעיני חסוי בפניו נגרם נזק ראייתי למשיב באופן שהוא אינו יכול לבסס את גרסתו לפיה לכל היותר, החזיק רכוש החשוד כגנוב, כאשר ב"כ המשיב סבור כי יש בתוכן המידע כדי לבסס ולחזק גרסה זו.

שנית טען כי גם המשטרה עצמה חשדה במשיב לכל היותר כי הוא מחזיק רכוש החשוד כגנוב, חקרה אותו על כך ושיחררה אותו ורק לאחר שהתברר לה שאותו מכשיר טלפון נגנב בהתפרצות, זימנה אותו שוב לחקירה הפעם בחשד לביצוע התפרצות ולאחר חקירתו החליטה על מעצרו.

לדבריו בחזקת המשיב לא נתפס דבר מהחפצים שנגנבו למעט הטלפון הסלולארי ויש בכך כדי לחזק את גרסתו כי רכש את הטלפון הסלולארי לאחר שנגנב.

ב"כ המבקשת מנגד טענה כי קיימות ראיות לכאורה לכל המיוחס למשיב בכתב האישום בהתבסס על קיומה של חזקה תכופה לפיה המשיב נתפס בסמוך לשעה 18.10 כשהוא מחזיק במכשיר טלפון סלולארי שנגנב בין השעות 17.30 ל-17.40 (כך לגרסת המתלוננים) וכאשר ההסברים של המשיב להחזקת אותו רכוש השתנו מעת לעת. מלכתחילה טען כי רכש אותו כדין 4 חודשים קודם לכן, בהמשך שינה את גרסתו ומסר כי קנה אותו כשעתיים קודם לתפיסתו מאדם ברחוב.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בחומר הראיות שנאסף באתי לכלל מסקנה כי לעת הזו קיימות ראיות לכאורה לכל המיוחס למשיב בכתב האישום ולא מצאתי כי חל כרסום כלשהו בתשתית הראייתית.

כידוע מכוחה של החזקה התכופה רשאי בית המשפט לקבוע כי המחזיק ברכוש גנוב בסמוך לאחר גניבתו, מעורב בגניבת הרכוש. מכוחה של קביעה זו רשאי בית המשפט להרשיע את הנאשם שבחזקתו נתפס הרכוש הגנוב בסמוך לאחר גניבתו גם באחריות לגניבת הרכוש ולעבירות שנילוו לגניבתו, קרי ההתפרצות.

נכון הוא כי הנחת העובדה הנובעת מההחזקה התכופה ברכוש הגנוב, יכולה להיסתר אם הנאשם נותן הסבר המראה שהרכוש הגיע אליו בדרך כשרה או המעורר לפחות ספק בנדון זה.

במקרה שבפנינו אכן המשיב מנסה לספק הסברים לטלפון שנתפס ברשותו ושנגנב כ-40 דקות קודם לתפיסתו בחזקתו. אלא מה היא? שהחשוד מספק מספר הסברים שאף אחד מהם אינו מתיישב עם העובדות. מלכתחילה ובהזדמנות הראשונה במפגש עם השוטר ליאור מוסר המשיב לשוטר כי מחזיק את המכשיר הגנוב כדין וזאת לצד מכשיר טלפון נוסף ישן יותר, שהוא מחזיק על גופו. לדבריו במכשיר הישן הוא משתמש לצרכי עבודה ובמכשיר החדש הוא משתמש לאחר העבודה כאשר הוא מעביר את כרטיס ה-SIM בין המכשירים. באותה הזדמנות מוסר המשיב כי את המכשיר הגנוב רכש כדין, לפני 4 חודשים בתחנה המרכזית בתל אביב. כאשר המשיב מעומת עם העובדה כי לא ניתן להעביר כרטיסי SIM בין המכשירים, וכבר באותו מעמד ועוד לפני חקירתו תחת אזהרה, משנה את גרסתו וטוען כי הגיע לראשון לציון בסמוך לשעה 16.30, אז הגיע למרכז העיר, קנה בירה ומישהו מכר לו את המכשיר כשעתיים לערך לפני שהשוטר פגש בו (קרי בסמוך לשעה 16.30).

המשיב מלכתחילה הובא לתחנת המשטרה וכאמור נחקר בחשד להחזקת רכוש גנוב שכן זו היתה התשתית באותה עת. נחקר על גרסאותיו השונות וביקש לספק הסבר להבדל ביניהן וטען כי אמר כי המכשיר מוחזק בידיו כדין וכי רכש אותו 4 חודשים קודם לכן "בצחוק".

לאחר חקירתו שוחרר המשיב והדבר נעשה משום שבאותה עת הראיות שנאספו כנגד החשוד היוו תשתית לכל היותר, לעבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב, שאינה מקימה עילת מעצר.

לימים ולאחר שנעשתה בדיקה על ידי חוקרי המשטרה בנוגע לטלפון הגנוב, הסתבר כי אותו טלפון נגנב בתאריך 27.12.11 מרכב שנפרץ בסמוך לשעה 17.30. בנסיבות הללו חל שינוי משמעותי בתשתית הראייתית באופן שכעת ניתן היה לייחס למשיב גם את עבירת גניבת הטלפון וגם את עבירת ההתפרצות לרכב מכוחה של ההחזקה התכופה.

לפיכך נחקר המשיב בשנית, הפעם על מכלול העבירות ולאחר חקירתו הוחלט על מעצרו.

בחקירתו השניה חזר המשיב על גרסתו לפיה רכש את המכשיר ברחוב מאדם שאינו מכיר את פרטיו אך ייתכן כי יוכל לזהות אותו במראה, אם כי לא בתמונה.

מן המקובץ עולה כי ההסברים שמסר המשיב, הראשון מביניהם נמצא שיקרי וגם המשיב מאשר זאת והשני לא יכול להסתדר עם העובדות שכן לדברי המשיב רכש את המכשיר בסמוך לשעה 16.30 בעוד שהמכשיר נגנב לדברי המתלונן לאחר השעה 17.30.

מכאן כי המכשיר לא יכל להימכר לכאורה למשיב עוד טרם שנגנב.