מדינת ישראל נ' נפאר

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית. העבירה נעברה לפני כ- 3 שנים, אז נמצא הנאשם מחזיק בדירתו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 3.07 גרם.

הנאשם כבן 25, לחובתו עבר פלילי מכביד בעבירות רכוש, אלימות וסמים. כן ריצה מאסר בן 30 חודשים ותלויים ועומדים נגדו שני עונשי מאסר על תנאי של 6 חודשים ושל 12 חודשים, שניהם ברי הפעלה בתיק זה.

בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר קצין מבחן, התסקיר מפרט את נסיבות חייו של הנאשם, שגדל ללא אב והתמודד מגיל צעיר עם קשיים ואחריות גדולה בשל הצורך לעזור בפרנסת המשפחה.

בהתייחס לעבירה נשוא כתב האישום, הנאשם קיבל אחריות ביחס לעבודות המצויינות בכתב האישום ולדבריו, עם הזמן, השימוש שלו בסמים פחת בצורה ניכרת והפך למזדמן בלבד

בבדיקת סמים שנערכה בשירות המבחן נמצא הנאשם נקי מסמים.

להתרשמות שירות המבחן הפנים הנאשם והטמיע בתוכו נורמות חיים עברייניות כחלק מאורחות חייו, תוך שהוא נמנע מלהתבונן בחלקו ובאחריותו למצבו. גם ריצוי המאסר ועמידתו החוזרת ונשנית בפני בית המשפט לא היה בהם כדי להרתיעו ממעורבות נוספת בפלילים.

העובדה כי הוא מכחיש כל צורך במעורבות טיפולית וממזער את פליליות מעשיו, מצביעים לדעת קצינת המבחן על סיכוי גבוה להישנות התנהגות דומה בעתיד, ומהווים אינדיקציה לכךש לא תופק תועלת מקשר טיפולי עם השירות.

משכך, אין שירות המבחן בא בהמלצה טיפולית.

הסדר הטיעון שבין הצדדים הוצג בפני בית המשפט ביום 26.12.10, ובו הוסכם כי הנאשם יודה בעובדות כתב האישום, יוזמן תסקיר קצין מבחן ובמידה ויסתבר כי הנאשם נקי מסמים, תסכים התביעה להארכת המאסרים על תנאי התלויים ועומדים נגדו.

כאמור, מעלה התסקיר כי הנאשם נקי מסמים כעת, אך חרף זאת מבקש התובע להטיל על הנאשם מאסר בפועל, להפעיל את המאסרים המתנים במצטבר למאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי, קנס, התחייבות ופסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי, וזאת נוכח חומרת העבירה, עברו הפלילי של הנאשם וסירובו לקחת חלק בתהליך טיפולי, כמו גם האינטרס הציבורי במיגור תופעת הסמים.

לטענתו מדובר בתסקיר שלילי, שאינו מצדיק הארכת המאסרים על תנאי בהתאם להסדר.

הסניגור מבקש להסתפק בענישה צופה פני עתיד, להאריך את המאסרים המותנים ולהטיל מאסרים מותנים נוספים. הוא מדגיש את העובדה כי כמות הסם שנמצאה ברשות הנאשם היתה קטנה וטוען כי כיום נקי הוא מסמים, עובד למחייתו ועל אף שאינו מצדיק את העובדה כי לא נרתם לטיפול, הוא מסביר זאת בכך שהדבר יפגע ביכולתו להתפרנס ולפרנס את אמו הסמוכה על שולחנו. לטענתו, הפעלת המאסרים המותנים כעת תהיה לא מידתית, ואילו הארכתם לביא לכך שיהפכו לחבי הפעלה אם ימעד הנאשם שוב, ובכך ימצא האיזון הראוי.

אינני מקלה ראש בעבירה שעבר הנאשם, במיוחד על רקע עברו הפלילי, העובדה כי נתפס בחזקתו סם מסוכן כשנה לאחר ששוחרר ממאסר, וכן באינטרס הציבורי בביעור תופעת הסמים.

עם זאת, תמימת דעים אני עם הסניגור כי הפעלת המאסרים על תנאי במקרה זה, תהיה בלתי מידתית בהתחשב במהות העבירה בה הורשע הנאשם. כאמור תלויים ועומדים נגד הנאשם שני מאסרים על תנאי לתקופה מצטברת של 18 חודשים, ולפחות 12 חודשים, אם יופעלו בחופף, ואם לא יוטל על הנאשם עונש מאסר נוסף.

כפי שהובהר לעיל, הורשע הנאשם בהחזקתו של סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של כ- 3 גרם, וזאת לפני כ- 3 שנים. הרשעתו האחרונה של הנאשם היא בגין עבירות משנת 2005, והעבירה נשוא תיק זה היא היחידה בשש השנים האחרונות, וגם היא אינה מן החמורות בקשת המעשים מסוגה. הוא עובד למחייתו, ואף נמצא נקי מסמים על פי בדיקות שנערכו לו בשירות המבחן.

בנסיבות אלו, בהתחשב בכמות הקטנה של הסם שאינו סם "קשה", אשר הוחזק לצריכה עצמית, וכאשר הנאשם הודה במיוחס לו ונטל אחריות למעשיו, יהיה זה בלתי מידתי לשימו מאחורי סורג ובריח לתקופה כה משמעותית.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם עונשים כדלקמן:

אני מחדשת את המאסרים על תנאי של 6 חודשים ושל 12 חודשים שהוטלו על הנאשם בת.פ. 3219/05 ובת.פ. 2128/06 של בית משפט זה, בהתאמה, וזאת למשך שנתיים מהיום.

קנס בסך 2,500 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חדשיים שווים ורצופים החל מיום 1.12.11. במידה ותשלום כלשהו לא ישולם במועדו, תעמוד יתרת הקנס כולה לפרעון מיידי.