מדינת ישראל נ' נעמן

החלטה

בפני בקשה להארכת פסילה מנהלית עד תום ההליכים המשפטיים כנגד המשיב, על פי סעיף 47 (ט) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961.

ביום 5.4.11, ניתן כנגד המשיב צו פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בהקשר לתיק משטרה פ.ל. מספר 368/11, כאשר במקביל, הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות, לאחר שסירב למסור דגימת שתן לצורך בדיקת שכרות.

הדיון בבקשה נדחה מיום 4.5.11 ליום 17.5.11, לבקשת ב"כ המשיב ובהסכמתו, נפסל המשיב עד להחלטה אחרת בעניינו.

ביום 17.5.11, טענו הצדדים לבקשה.

ב"כ המבקשת חזר על האמור בבקשה וטען לקיומן של ראיות לכאורה – דו"ח פעולה, דו"ח עיכוב וטופס בדיקת מאפיינים, מהם עולה, לכאורה, כי המשיב הודה כי עישן חשיש חודש לפני מועד האירוע וכי הוא "מעשן פסיבי", שכן אמו צורכת מריחואנה רפואית בביתם, בשל מצבה.

המשיב סירב ליתן דגימת שתן, אף שנדרש לעשות כן על פי חוק.

ב"כ המבקשת טען כי יש מסוכנות בהמשך נהיגתו של המשיב, בין היתר לאור עברו התעבורתי, הכולל 10 הרשעות קודמות, משנת 2001, זאת בנוסף על 6 הרשעות קודמות בפלילים, ביניהן עבירות חוזרות שעניינן החזקה ושימוש בסמים מסוכנים, האחרונה משנת 2009.

ב"כ המשיב, מצידו, טען כי אין מקום להארכת הפסילה.

לטענתו, לא היה יסוד סביר שהצדיק את הדרישה ליתן דגימת שתן, שכן השוטרים ארבו למשיב על סמך אירוע קודם מיום 22.3.11, בו נעצר המשיב בחשד להחזקה/שימוש בסמים מסוכנים.

לדברי ב"כ המשיב, הסמים נמצאו בכליו של אדם שהיה עם המשיב אותה עת והוא אף הודה בכך.

כמו כן,הציג ב"כ המשיב בפני בית המשפט אישור לפיו אמו של המשיב, עמה הוא מתגורר, צורכת מריחואנה רפואית באישור המדינה.

בנוסף, הציג ב"כ המבקש אישור מעבדה פרטית בבית חולים תל השומר, לפיו נבדק המשיב ביום 15.5.11 ולא נמצאו סמים בגופו.

לאור כל האמור לעיל, טען ב"כ המשיב לכרסום ממשי בראיות המבקשת המצדיק דחיית הבקשה.

 דיון והכרעה

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו: ראשית, קיומן של ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המשיב, ושנית, הקביעה האם יש בהמשך נהיגתו של המשיב כדי לסכן את שלום הציבור.