מדינת ישראל נ' נעלוה(עציר)

החלטה

רקע

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של קבלת רכוש גנוב, הכשלת שוטרים, חבלה במזיד, נהיגה ללא רישיון, נהיגה ללא ביטוח, נהיגה פוחזת של רכב וגרם תאונת דרכים לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה.

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 11.2.10 בין השעות 1:30 ל-2:30 התפרצו אנשים שזהותם אינה ידועה לדירה ברחוב וולך 2 בקרית אונו ונטלו מן הדירה צרורות מפתחות, באמצעותם התניעו שני כלי רכב, בהם רכב מסוג פורד מ"ר 6298765 (להלן – הרכב), והעבירום לטייבה. בהמשך לאמור, בשעה 8:20 או בסמוך לכך, הבחינו שוטרים ברכב הנהוג בידי המשיב על כביש 444 לכיוון דרום והחלו עוקבים אחריו. משהבחין המשיב בשוטרים, החל נוסע במהירות תוך שהוא גורם לכלי רכב לסטות ממסלולם בעוד הניידות דולקות אחריו. בוצעה חסימה לרכב, ובהגיע המשיב למחסום נסע אחורנית תוך שהוא פוגע בניידת משטרה בפגושה הקדמי ובכנף שמאל וגורם לה לנזק.

בחיפוש על גופו של המשיב נתפסו שני מכשירים סלולריים. המשיב נהג ברכב ללא רישיון וללא ביטוח, וכשהוא שוהה בישראל כשאין בידו אישור שהיה כדין (המשיב הוא תושב שויכה, וכאן המקום לציין כי כתב האישום אינו מייחס למשיב עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, אולם ב"כ המשיבה הצהירה בדיון שהתקיים בפני ביום 25.2.10 כי תעשה לתיקון כתב האישום).

עם הגשת כתב האישום בקשה המדינה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בבקשת המעצר נטען כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת האשמה, לרבות דו"חות פעולה של שוטרים, הודעת המתלונן, עדות עובד ציבור, וכן דברי המשיב בחקירה שלדברי התביעה אינם אמינים. בבקשה נטען כי מדובר באירוע מתוכנן שתכליתו כניסה לישראל שמטרתה גניבה של כלי רכב, על ידי מספר מעורבים. עוד נטען בבקשה כי קיימת עילת מעצר מסוג מסוכנות וכי המשיב לימד על עצמו, בהתנהלותו בעת שנתבקש לעצור בכביש, כי אין עליו מוראם של אנשי חוק. הוזכר בבקשה כי למשיב הרשעה פלילית שעניינה עבירות כלפי רכב בבית משפט צבאי, וכי אם ישוחרר יימלט מאימת הדין.

בדיון שהתקיים לפני ביום 25.2.10 הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה לביצוע עבירות של קבלת רכב גנוב, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח.

באותו מעמד טען ב"כ המשיב, בין היתר, כי בחומר החקירה קיימים דו"חות שנערכו על ידי שני שוטרים שלכאורה נכחו באירוע, ושניהם בו זמנית נסעו בניידת עם שוטרת בשם שירן. ב"כ המבקשת בקשה לברר טענה זו אצל גורמי החקירה, ועל כן נדחה הדיון ליום 2.3.10.

בדיון ביום 2.3.10 השיבה ב"כ המבקשת לטענת הסניגור (על כך להלן) והצדדים טענו לקיומן של ראיות לכאורה ליתר העבירות המיוחסות למשיב וכן לאפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

דיון

ראיות לכאורה

הראיה המרכזית הקושרת את המשיב לביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום היא דו"ח הפעולה שרשם לכאורה שוטר בשם אריאל כהן. המדובר בדו"ח ממוחשב, ולגביו נערכה בדיקת גורמי החקירה שהזכרתי לעיל. בדיקה זו הניבה מזכרים שרשמו ביום 1.3.10 שני שוטרים (רס"מ סימו וענונו והשוטר אריאל כהן), מהם עולה כי השוטר כהן פתח את המחשב בניידת שהיתה מעורבת באירוע, אך לא השתתף באירוע בכל דרך אחרת. השוטר וענונו הוא שהשתתף באירוע והדו"ח הממוחשב שהוציא ממחשב הניידת קיבל את פרטיו של השוטר כהן. מזכרים אלה מתיישבים עם יתר החומר המצוי בתיק החקירה, כגון דו"ח מעצרו של המשיב שם נרשם במפורש כי השוטרים שהשתתפו במעצר היו סימו וענונו, שירן פרזן ונתי דהרי, או מזכר שרשם רס"מ וענונו בכתב יד שמתייחס למספר הדו"ח הממוחשב כדו"ח שהוא עצמו כתב.

לצורכי הליך זה ניתן, אפוא, לקבוע כי רס"מ וענונו הוא שרשם את דו"ח הפעולה הממוחשב המצוי בתיק.

הכתוב באותו דו"ח מבסס את התשתית הנדרשת בשלב זה. רס"מ וענונו קיבל בשעה 8:26 דיווח אודות רכב הפורד שנגנב לפנות בוקר ומצוי באזור הכניסה לטייבה. הוא יצא למקום בניידת ביחס עם השוטרת שירן פרזן, ובהמשך דיווח אודות כל המתואר בכתב האישום, לרבות נסיעתו הפרועה של המשיב ופגיעתו בניידת בה נהג. כן דיווח רס"מ וענונו כי שוטר נוסף – נתי דהרי – הצטרף למרדף אחר המשיב בניידת משלו. שוטר שלישי – יוסי דוקרקר הצטרף אף הוא למרדף, ועל כן נרשם בדו"ח הפעולה כי שלוש ניידות היו מעורבות באירוע: מס' 13245, 12742 ו-23143.

רס"מ וענונו רשם ביום האירוע מזכר נוסף, הפעם בכתב יד, ממנו עולה כי בזמן המרדף אחר המשיב נסע השוטר בניידת שהפעילה אמצעים (אזעקה ואורות מהבהבים), וכן כי לא היתה לו אפשרות לברר את פרטיהם של נהגי כלי הרכב שהמשיב הסיט מדרכו במהלך נסיעתו הפרועה.

השוטרים הנוספים שהשתתפו במעצר המשיב ובמרדף אחריו לא רשמו דו"חות פעולה נפרדים. לא מצאתי לקבל את טענת ב"כ המשיב כי עניין זה מחליש את משקל הראיות לכאורה נגד מרשו. בנסיבות העניין היתה מעורבותם של אלה שולית, ואין בכך שלא רשמו מזכרים נפרדים כדי לפגוע בבניין הראיות נגד המשיב.

רס"מ וענונו כתב בדו"ח הפעולה הממוחשב כי המשיב נסע אחורנית ופגע בניידת בה נסע אותו שוטר שמספרה 23086. מספר זה אינו תואם את מספרי הניידות הרשומים בראש הדו"ח כאלה שהשתתפו באירוע.

יתרה מכך, הדו"ח המצוי בחומר החקירה בנוגע לנזק שנגרם לניידת משטרה על פניו אינו קשור לאירוע העומד ביסוד כתב האישום: בדו"ח הפעולה נרשם כי האירוע עניינו גניבת רכב מסוג פורד ואילו בדו"ח הנזק נרשם כי האירוע היה גניבת סקודה שמספר הרישוי שלה אחר; בדו"ח הפעולה נרשם כי רכב הפורד נסע בכביש 444 ובדו"ח הנזק נרשם שהשוטרים הבחינו ב"רכב" שנסע לכיוון הגשר; בדו"ח הפעולה נאמר כי רכב הפורד פגע בחלקה הקדמי של ניידת המשטרה כאשר נסע לעברה אחורנית ואילו בדו"ח הנזק נרשם כי הרכב הפוגע פגע בניידת לאחר שפנה פניית פרסה, הבחין בשוטרים ונסע לעברם; בדו"ח הפעולה נרשם כי בניידת נסעו רס"מ וענונו ושירן פרזן ואילו את דו"ח הנזק רשם רפ"ק יגל פינק שטען כי הרכב פגע בניידת בה הוא נסע.

אין לי אלא לקבוע כי דו"ח הנזק שורבב לתיק החקירה, ובהתחשב בכך שאין בנמצא דו"ח נזק אחר, קובע אני כי קיימת חולשה מסוימת בראיות התביעה בנוגע לפגיעת המשיב בניידת המשטרה.

המשיב נחקר ומסר גרסה שעל פניה אינה ראויה לאמון רב. המשיב הודה שנהג ברכב הפורד במהלך האירוע, אך טען כי את הרכב נתן לו מישהו בשם מוחמד מטייבה. עוד טען המשיב כי אותו מוחמד שפרטיו המלאים אינם ידועים אמר לו לנהוג את הרכב לטול כרם שם יקבל מאדם אחר (שאף שמו לא ידוע) כסף עבור הרכב. המשיב טען כי לא ידע שהרכב גנוב, אל נאמר לו שצריך לעשות לרכב שיפוץ גיר. בחקירותיו טען המשיב כי מישהו עבד עליו.