מדינת ישראל נ' נסיראת(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר חלקי, במיוחס לו בשני כתבי אישום: בת.פ. 37421-09-10, הורשע בביצוע עבירה של החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 [להלן: חוק העונשין], בכך שביום 28.4.10 נמצא מחזיק בסכין בתוך כיס חולצתו להגנה עצמית;

בת.פ 12261-04-11 הורשע בביצוע עבירות של פריצה לרכב לפי סעיף 413ו' סיפא לחוק העונשין, גניבת רכב לפי סעיף 413ב' לחוק העונשין, נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה ונהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי. על-פי עובדות כתב-האישום, בליל 2.4.11, פרץ הנאשם לרכב בכפר-סבא, הניע אותו באמצעות מפתח מותאם וגנבו. למחרת, בשעת ערב, נצפה הנאשם נוהג ברכב בטירה, וזאת בשעה שהיה בלתי מורשה לנהיגה וללא ביטוח.

2.במסגרת ההסדר, נשלח הנאשם לקבלת תסקיר בעניינו, ובסופו המלצה, כי במידה ויוטל עליו מאסר בפועל יופנה לתכנית גמילה מתאימה במסגרת סגורה של הכלא, כשמצויין כי מהלך זה יהיה אפשרי במידה ויתרת המאסר תהיה יותר מ – 10 חודשים. יוער, כי הנאשם נתון במעצר תקופה כוללת של כתשעה חודשים, לאחר שעזב פעמיים קהילה טיפולית אליה שוחרר בהליכי המעצר.

3.ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת העבירות ונפיצותן, הפגיעה ברכוש אזרח תמים והסיכון הטמון בנאשם לבטחון הציבור בכלל ולמשתמשים בדרך, בפרט, כאשר נהג ברכב בהיותו בלתי מורשה לנהיגה ומכור לסמים. עוד טענה, כי המדובר בנאשם בעל עבר פלילי מכביד, בעל 14 הרשעות קודמות – לרבות בעבירות בקשר לרכב – וכן עבר בתעבורה, אשר עבר מספר נסיונות גמילה ללא הצלחה. לאור נתונים אלו, ועל-מנת לאפשר מיצוי המלצת שירות המבחן, עותרת היא להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל ממושך, מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה מותנית וקנס.

4.הסניגורית עותרת להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם כעונש הולם, כשהדגישה, כי מעבר לתקופה זו, היה הנאשם בתנאי "מעצר בית" למשך 5 חודשים ומחצה בקהילה טיפולית, עזב אותה אך התייצב יום לאחר מכן בתחנת המשטרה. תיארה את נסיבות חייו הקשות שהביאו להתמכרות לסמים מגיל 13 שנה. לטעמה, למרות נסיונות גמילה שכשלו, התסקיר מעלה כי המדובר באדם בעל תובנה למצבו ורצון לשינוי, אשר במהלך מעצרו מוסר בדיקות שתן נקיות ומשולב בקבוצות טיפוליות. לענין המלצת שירות המבחן ציינה, כי להבנתה, במידה ויושת על הנאשם עונש מאסר נוסף – ניתן יהיה לשקול העברתו לכלא חרמון, אך הוא אינו זקוק להליך גמילה נוסף בכלא. לאור נתונים אלו לצד הודאתו באמור בכתבי-האישום, עותרת היא, כאמור, להסתפק בתקופת מעצרו.

5.בדברו לבית-המשפט, הודה הנאשם למערכת על כך שניתנה לו הזדמנות לעבור טיפול יסודי, תיאר חלק מאירועי חייו הקשים ועייפות מאורח חייו הקודם אשר הביא לכך ששהה במהלך 24 שנים מאחורי סורג ובריח.

6.מהתסקיר שהוגש לעיוני למדתי אודות נסיבותיו חייו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, יליד 1964, נשוי ואב לשני ילדים מגיל 13 החל להשתמש בחשיש ומגיל 18 צרך הרואין, כשלאורך השנים לא עבד לאור התמכרותו לסמים וריצוי תקופות מאסר. במשך השנים ערך מספר נסיונות גמילה אולם לא הצליח לשמור על נקיון מסמים לאורך זמן, כשבמסגרת מעצרו הנוכחי שולב בטיפול גמילה בקהילת "אלפיטאם", אותה עזב פעמיים. את העבירות האחרונות הסביר על רקע ניהול אורח חיים שולי והתמכרותי. מדיווח שהגיע מגורמי הרווחה במעצר "הדרים" עולה, כי לפני כחודשיים וחצי השתלב בפרוייקט גמילה המתקיים בכלא, מקפיד על ניהול סדר יום, לומד בכיתת חינוך, משתלב בקבוצות טיפוליות, מוסר בדיקות שתם נקיות ובעל מוטיבציה לשינוי. מציינת קצינת המבחן, כי במידה ויישפט למאסר, ובכפוף ליתרת מאסר שתהיה יותר מ – 10 חודשים, תיבחן האפשרות לשלבו בתכנית גמילה בכלא. בכל מקרה, אין קצינת המבחן באה בהמלצה טיפולית לביצוע במסגרת פתוחה או בשירות המבחן, אלא להפנותו לתכנית גמילה מתאימה במסגרת סגורה של בית הכלא.

7.עינינו הרואות, אם כן, כי המדובר באדם המכור לסם במהלך רוב שנות חייו, המתקשה לשמור על נקיון מסמים לתקופה ממושכת למרות נסיונות גמילה בעבר ובהווה. עיון בעברו הפלילי מעלה, כי בעבר ביצע עבירות בקשר לרכב, אלימות וסמים – כשהרשעתו האחרונה היא משנת 2006 (ומאסרו האחרון, במצטבר התקופות, היה בן 24 חודשים). הנאשם שב ומבצע עבירות, חוזר ומרצה עונשי מאסר (כשמחצית מחייו בילה מאחורי סורג ובריח במהלך ריצוי 9 תקופות מאסר), ודבר אינו מרתיעו מלחזור ולפגוע ברכוש האחר (כשגניבת הרכב בוצעה באמצעות מפתח מותאם), לסכן את המשתמשים בדרך בנהיגה בלתי מורשית ואת בטחון הציבור בנשיאת סכין לצרכי הגנה עצמית. נתונים אישיים אלו של הנאשם, לצד האינטרס הציבורי המחייב להילחם בעבירות בקשר לרכב ובמי שמעז להחזיק בסכין למטרת הגנה עצמית באמצעות ענישה מחמירה, אינם מאפשרים להעביר מסר סלחני כעתירת ההגנה.

8.עם זאת, קיימים שיקולים לקולא, המאפשרים שלא למצות את הדין עם הנאשם. אכן, יש מקום ליתן ביטוי להודאתו וללקיחת האחריות על המעשים בפני בית-המשפט, למאמצים אותם משקיע כיום בין כותלי הכלא לשיקום, נקיון מסמים ותפקוד תקין ולנסיבות חייו הקשות.

9.אשר על כן, לאחר ששקלתי את כל השיקולים לחומרא ולקולא, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

14 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו: 3.4.11 – 17.6.11, 28.8.11 – 14.9.11, 14.12.11 – היום.

 מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירות רכוש מסוג פשע; מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירות רכוש מסוג עוון ו/או עבירה של החזקת סכין לפי סעיף 186 לחוק העונשין ו/או עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה.

קנס בסך 3000₪, או 30 ימי מאסר תמורתו. ככל שקיים פקדון בתיק המ.ת., ניתן יהיה לקזזו תמורת הקנס והיתרה, אם ישנה, תוחזר למפקיד. בהעדר פקדון כאמור, ישולם הקנס עד ליום 1.9.12.

אני פוסלת את הנאשם מלהחזיק ו/או מלקבל רשיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים מיום שחרורו ממאסר.

אני פוסלת את הנאשם מלהחזיק ו/או לקבל רשיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים באם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר יעבור כל עבירה בקשר לרכב ו/או נהיגה ללא רשיון נהיגה.

ניתן צו לחילוט המוצגים – סכין, מפתחות; פלאפון ושעון יוחזרו לנאשם, ושאר המוצגים – להשמדה.