מדינת ישראל נ' נסאר(עציר)

החלטה

המשיב מואשם בארבעה אישומים כלהלן:

באישום הראשון מואשם בעבירה של סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס לסוכן משטרה ביום 14/7/2010 (סעיף 13 לפקודת הסמים). כן הוא מואשם בעבירה של הפרת הוראה חוקית (סעיף 287(א) בחוק העונשין), בכך שאת עבירת הסחר בסמים עבר תוך הפרת החלטה המורה לו להימצא במעצר בית מלא.

באישומים השני והשלישי, מואשם המשיב בעבירה נוספת של סחר בסם מסוכן לאותו סוכן משטרה. עבירות שאותן ביצע ביום 12/7/2010 וביום 11/7/2010. גם באישומים אלו מואשם המשיב בעבירה של הפרת הוראה חוקית, באותן נסיבות כמפורט באישום הראשון. באישום השני מיוחסת למשיב גם עבירה של עסקה אחרת בסם וזאת לאחר שמסר לסוכן המשטרה שני כדורים שנחזים לסם מסוק אקסטזי ובדיעבד התברר כי לא היו אלו סמים.

באישום הרביעי, מואשם המשיב בעבירה של שימוש ברכב ללא רשות (סעיף 413ג' בחוק העונשין) וקבל נכס שהושג בפשע (סעיף 411), עבירות אלה מיוחסות למשיב בשל שימוש באופנוע ללא רשות בעליו בעודו יודע שהושג בפשע או שנגנב.

מחומר הראיות עולה כי במשך תקופה פעל סוכן משטרה אשר קנה מהמשיב סם מסוג קנבוס. העסקה המתוארת באישום הראשון הייתה תמורה 400 ₪ ונמכר סם במשקל של 55.71 גרם. העסקה המתוארת באישום השני הייתה תמורת 300 ₪ ונמכר סם במשקל של 27.76 גרם, ובעסקה המתוארת באישום השלישי נמכר סם במשקל של 12.72 גרם תמורת 200 ₪.

כל העסקאות לוו בהקלטה והסוכן מסר הודעות מפורטות המתארות את ביצוע העסקאות.

ב"כ המשיב טוען כי ישנו קושי בזיהוי המשיב, שכן הסוכן ביצע מספר רב של עסקאות ובדיעבד התברר כי בחלקן רכש הסוכן את הסמים מהמשיב, ובחלקן רכש את הסמים מאחיו ששמו חמיס והסוכן אינו יודע להבחין בין השניים.

ב"כ המבקשת ייחדה חלק ניכר מטיעוניה לנושא הזיהוי. כפי שהובהר על ידה, אכן הסוכן התקשה לקבוע באופן וודאי מי היה זה שמכר לו את הסמים בכל אחת מ-12 העסקאות, אולם הוא ידע לומר בוודאות כי שלוש העסקאות המתוארות בשלושת האישומים הראשונים, נעשו עם המשיב ועסקה נוספת נעשתה עם חמיס. הגם שבשלב זה אין צורך לבחון את מידת מהימנותו של הסוכן, עובדה זו בוודאי מחזקת את מהימנותו.

מכל מקום, המשיב אישר שהוא האדם המצולם באחת התמונות שצולמו במהלך ביצועה של העסקה נושא האישום הראשון, וישנן ראיות בין השאר בדברי הסוכן כי בשני האישומים אחרים, כמו גם באישום הראשון, נהג המשיב על אותו אופנוע. בנוסף לכך, ישנן ראיות כי אחיו חמיס לא השתמש באותו אופנוע.

המשיב לא התייחס לתמונות שצולמו בעת תיעוד העסקאות האחרות ואף לא מסר כל גרסה באשר לכך שצולם רוכב על האופנוע באותן נסיבות שהן נעברו העבירות נושא האישום השני והשלישי. בנסיבות אלו, אין די בכך שהמשיב טוען כי אין ראיות ביחס לאותם אישומים, בעוד שבפועל, גם אם לא התכוון בכך, הודה בחלקו באישום הראשון, שכן די בכך שזיהה את עצמו כדי שהדבר יהווה הודאה, אפילו לא התכוון לכך.

בנסיבות אלו נראה כי לצורך בדיקה אם ישנן ראיות לכאורה, די בראיות המפורטות כדי לעמוד בדרישת קיומן של ראיות לכאורה למעורבותו של המשיב בעבירות של סחר בסמים לסוכן המשטרה.

באשר לעבירה של הפרת הוראה חוקית, הרי שהמשיב הודה בכך רק ביחס לאישום הראשון וזאת משעה שאישר כי הוא זה שצולם על האופנוע בעת ביצוע עבירת סחר בסמים. מאותם טעמים שאני סבורה כי יש ראיות לכאורה להוכחת שאר עבירות סחר בסמים, אני גם סבורה כי יש ראיות לכאורה בכך שהמשיב הפר את ההוראה המורה על מעצר בית גם בשני המקרים האחרים.

לבסוף, לעניין האישום הרביעי שבו הואשם המשיב בעבירה של שימוש ברכב ללא רשות וקבלת נכס שהושג מפשע, הרי שלאור העובדה שהמשיב לא מצא לנכון ליתן הסבר סביר להימצאותו של האופנוע הגנוב ברשותו, ניתן לומר כי ישנן ראיות לכאורה, ואף מעבר לכך, לכך שעבר עבירות אלו. ברשות המבקשת ראיות לכך שמדובר באופנוע גנוב והמשיב לא נתן כל הסבר מניח את הדעת, אלא סיפר סיפור על שכן שהרשה לו לנהוג באופנוע, ואף לא טרח לציין מי אותו שכן.

לאור האמור, אני סבורה כי יש ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב. לפיכך ולאור חזקת המסוכנות הקבועה בסעיף 21(ג)(3) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ב-1996, הרי שיש עילה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. לכך גם מצטרפת העובדה שהמשיב הפר את ההוראה שלפיה עליו להימצא במעצר בית מלא. בכך יש גם כדי להקים עילת מעצר וגם כדי לשלול אפשרות של חלופת מעצר, שהרי המשיב הראה כי אינו עומד בחלופות אלו.

לאור האמור, המשיב ייעצר עד תום ההליכים.

ניתנה והודעה היום י"ח תשרי תשע"א, 26/09/2010 במעמד הנוכחים.

תמר בר-אשר צבן, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: