מדינת ישראל נ' ניגים

הכרעת דין

אני מזכה את הנאשם מן העבירה המיוחסת לו על פי כתב האישום המתוקן.

כתב האישום וההליכים

כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם עבירה של פגיעה בגן לאומי, וזאת על שום שביום 25.6.06 או בסמוך לכך, במקרקעין הנמצאים בנ.צ. 224570/738170 שבתחומי הגלן הלאומי ציפורי – ריש לקיש, יצק משטח בטון שגודלו 4X12 מ', והביא למקום בלוקים רבים לצורך המשך הבניה במקום.

עוד טוענת המאשימה כי ביום 30.7.09 או בסמוך לכך, העמיד הנאשם סביב משטח הבטון הנ"ל קונסטרוקציה של עמודי ברזל ותחם אותם במשטחי פח וברזנט.

את כל אלו עשה הנאשם, לטענת המאשימה, בלא היתר מרשות הטבע והגנים, ובמעשיו פגע בגן הלאומי.

אינני רואה צורך לפרט במסגרת הכרעת הדין את השתלשלות ההליכים בתיק זה, אך אציין בתמצית כי הנאשם הודה והורשע במיוחס לו על פי כתב האישום המקורי, אך מאוחר יותר נעתרתי לבקשתו, ביטלתי את הכרעת הדין והתרתי לו לחזור בו מהודאתו (ר' החלטה מנומקת מיום 4.2.10, עמ' 11 לפרוטוקול).

יצויין כי הנימוק המרכזי שעמד ביסוד הבקשה לביטול הכרעת הדין וההיתר לחזרה מן ההודאה היתה כי הנאשם אינו דובר ואינו מבין את השפה העברית, ועל כן לא הבין במה הוא מואשם ואף את טיב הודאתו וטיב הרשעתו הקודמת בעבירות לפי חוק התכנון והבניה.

על אף שהטלתי ספק בנכונותה של טענה זו, נוכח הנסיבות שהיו בפני, החלטתי בכל זאת, ולמען הסר ספק, לקבל את הבקשה בשל הפגמים הדיוניים שנפלו בקבלת הודאתו.

בעקבות זאת, החלו להישמע הראיות, ובשלב מסויים, בשל בעייתיות בהסמכתה של התובעת לייצג את המדינה בעבירות לפי חוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"), הודיעה המאשימה על חזרה מן האישום הראשון ומחיקת הוראת החיקוק מס' 2 באישום השני.

הנאשם זוכה, איפוא, מן האישומים והעבירות שמהן חזרה המאשימה, והכרעת דין זו מתייחסת, לכתב האישום המתוקן שהוגש בעקבות אותו זיכוי חלקי.

ראיות הצדדים

מטעם התביעה העיד עד אחד– פקח רשות הטבע והגנים, מר מחמוד נסאר, שבאמצעותו הוגשו גם דו"חות, תצלומים ומסמכים נוספים. כן הוגשה תעודת עובד ציבור של הגב' ענת יציב.

עד תביעה נוסף שהופיע ברשימת עדי התביעה לא התייצב בשל מצבו הבריאותי, והתביעה ויתרה על עדותו.

מטעם ההגנה לא הובאו כל ראיות. הנאשם בחר שלא להעיד, וזאת לאחר שסניגורו, הסביר לו משמעות הדבר וכי יש בשתיקתו כדי לחזק את ראיות התביעה.

עד התביעה מחמוד נסאר

מחמוד נסאר, משמש כמפקח ברשות הטבע והגנים מזה כ-18 שנים. לדבריו, הוא מכיר את הנאשם במסגרת עבודתו באזור מאז שנת 2002. לדבריו, הוא פונה אליו תמיד בכינוי "אבו מרואן".

מטעם העד הוגש דו"ח פעולה מיום 25.6.06 (ת/2), בו הוא כותב כי באותו יום, בשעה 10:40 ראה שבסככתו של הנאשם בגן הלאומי ציפורי, בוצעה יציקת בטון חדשה באורך של 12 מטרים וברוחב של 4 מטרים לערך. עוד ציין כי בסמוך לכניסה לסככה היתה ערימה של בלוקים המעידה על המשך הבניה.

העד צילם את המקום, כולל רצפת הבטון והבלוקים וכן בדק ורשם את הנ.צ. של המקום – 738170 : 224570.

עוד הוגשו באמצעות העד שני מזכרים שכתב. על פי המזכר האחד מיום 2.7.07 (ת/3), ביקר ביום 13.6.06 בנחל ציפורי אצל הנאשם וראה כי הסככה (המכונה "הנ"ל") סגורה בברזנט ורשתות ובתוכה מוחזקים עופות – אפרוחים לגידול.