מדינת ישראל נ' ניגבקר

גזר דין

ההרשעה

הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי ושתי עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיפים 368ב(א) סיפא ו- 379 + 382(ב)(2) בחוק העונשין, תשל"ז - 1977 [להלן: "חוק העונשין"].

מכתב האישום המתוקן ומהודאת הנאשם והכרעת הדין עולה כי הנאשם היה נשוי במועדים הרלוונטיים (כפי שיפורט להלן) לע.ת. 2 [להלן לשם הנוכחות: "המתלוננת"], והם התגוררו בביתם באופקים, עם שני ילדיהם המשותפים והקטינים, ביניהם ילדה קטינה ילידת 2003 [להלן: "הקטינה"]. עוד התגורר עימם קטין נוסף, יליד 1999, בנה הקטין של המתלוננת מיחסיה הקודמים [להלן: "הקטין"].

בין השנים 2002 ל- 2008, קרא הנאשם פעמים רבות לקטין בכינויי גנאי ואף תקף אותו מספר פעמים בכך שסטר לו.

במהלך שנת 2007, בעת שהקטין, שהיה אז כבן 8 שנים, צפה בטלוויזיה בסלון הדירה, הורה הנאשם לקטין להיכנס לחדרו. הקטין עשה כן ולאחר מספר דקות חזר לסלון כדי להמשיך ולצפות בטלוויזיה. אז נכנס הנאשם לסלון וכשראה שהקטין יושב על ספה הכה אותו בכף ידו. בגין עובדה זו הורשע הנאשם במסגרת האישום השני בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 379 + 382(ב)(2) בחוק העונשין.

בחודש דצמבר 2007, ובמספר הזדמנויות שונות, תקף הנאשם בביתם, את הקטינה בכך שסטר לה על פניה, כל זאת כשהוא אחראי לה. בכך הורשע הנאשם בעבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי לפי סעיף 368ב(א) סיפא בחוק העונשין.

הטיעונים לעונש:

תסקירי שירות המבחן וההליך הטיפולי שעבר הנאשם

טרם הטיעונים לעונש נשלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן.

במסגרת התסקיר הראשון (נושא תאריך 12.11.2013) סקר שירות המבחן את קורות חיו של הנאשם, שסיים 12 שנות לימוד כולל בגרות מלאה ושירת כלוחם בחיל הים. הוא השתחרר מוקדם מן הצפוי נוכח מצב כלכלי של משפחתו ועבד מאז במקומות ובתפקידים שונים. מזה כארבע שנים אינו עובד ומתקיים מקצבת הביטוח הלאומי.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל אינטליגנציה תקינה, המציג עצמו כלפי חוץ כנורמטיבי אך גם מטשטש פרטים מעברו על מנת לשמר רושם חיצוני חיובי. שירות המבחן התרשם שהנאשם בעל יכולת נמוכה לתפקוד במסגרת יחסים זוגיים והוריים וכי מערכות יחסיו מתאפיינות בנוקשות ובחוסר אמון כמו גם בקושי לראות את צרכיו של האחר ואת הפגיעה שהוא פוגע בזולתו.

עולה כי הנאשם נחשף בילדותו לאלימות ואף היה קורבן לאלימות מצד הוריו. אביו אף ריצה עונש מאסר בגין אלימות כלפי אמו, והוריו התגרשו כשהיה בן 15 ואז גם עבר ללמוד בפנימייה.

שירות המבחן התרשם שלנאשם דפוס התנהגות אימפולסיבי ופוגעני במצבי כעס ותסכול ועל כן הציע לשלב את הנאשם במרכז יום לגברים אלימים "דיאלוג מחודש".

שירות המבחן סקר גם את תולדות המשפחה עצמה ואת העובדה כי הנאשם נישא למתלוננת בארץ מוצאה על מנת לאפשר לה לקבל אזרחות ישראלית. לאחר שהגיעו לארץ הרתה באופן לא מתוכנן, ואז החליטו להישאר יחדיו. בני הזוג התגרשו בשנת 2008 ומאז חיה המתלוננת עם ילדיהם בנפרד.

הנאשם עצמו מנהל היום קשר זוגי נוסף, עם אחותה של המתלוננת ולאחרונה חבקו יחדיו תינוק משלהם.

הנאשם תיאר את הקשר עם בתו הבכורה (הקטינה) ואף אם המתלוננת אולם קשריו עם שאר הילדים מוגבלים כיוון שאמם לא מאפשרת לו לראותם.

בקשר לעבירות, התקשה הנאשם להודות באלימות שהפנה כלפי המתלוננת וילדיו וטען כי מדובר היה במקרים מועטים שלא גרמו כל נזק. שירות המבחן התרשם שהאחריות שמקבל הנאשם על מעשיו היא מילולית בלבד ולא מעבר לכך.

המתלוננת מצדה, תיארה בפני שירות המבחן קשר זוגי שניחן במאפיינים אלימים ושתלטנים שהביאו אותה בשנת 2007 לעבור עם ילדיה למקלט לנשים מוכות, ואף ציינה כי הנאשם מחזיק בביתו כלבים מסוכנים שבאחד המקרים אף נשכו את בתם.

נוכח נטייתו המצמצמת של הנאשם, ובהסכמתו והתחייבותו לשתף פעולה עם ההליך הטיפולי, הוא הופנה לטיפול במרכז יום לגברים אלימים "דיאלוג מחודש" ועל כן נדחו הדיונים מעת לעת לשם כך.