מדינת ישראל נ' ניאמציק(עציר) ואח'

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

דיון לראיות.

בטרם אדרש לראיות בהליך זה, יש להזכיר מושכלות ראשונים:

א.התביעה אינה אמורה להוכיח הנטען כלפי המשיבים, מעל לכל ספק סביר. בגדרו של הליך זה לא נקבעות חפותו או אשמתו של הנאשם. הבחינה היא של חומר ראייתי גולמי שטרם עבר את העיבוד של ההליך פלילי. ראיה לכאורה היא ראיה אשר טמון בה פוטנציאל ראייתי אשר יוצא מהכוח אל הפועל בעתיד בסיום ההליך המשפטי. הראיה נבחנת מתוך הסתכלות מן ההווה אל העתיד.

בבוא העת העדים יעידו והמומחים יחוו דעתם.

ראה בש"פ זאדה 8087/95 פ"ד נ(2), 133.

ב.ראיות נסיבתיות נבחנות על דרך ההיגיון, ניסיון החיים והשכל הישר. הן משלימות זו את זו עד ליצירתה של התמונה השלמה. מקום בו המסקנה המרשיעה אינה היחידה האפשרית, תוכרע הכף לזכות הנאשם.

בית משפט אינו מתיימר לפסוק על פי וודאות מוחלטת. גם אם "הפאזל" אינו מושלם , אין בכך בהכרח לפגום בהבנת האירועים. ע"פ 6864/03, ע"פ 6878/03 רוקנשטיין וחביב נ. מדינת ישראל. כך בהליך עיקרי ומקל וחומר בהליך הביניים אשר בפניי.

בשל גודש הפרטים והמספרים, ועל מנת להקל על הקורא, יכונו מכאן ואילך המשיבים בשמותיהם הפרטיים. משיב 1 ייקרא שלמה, משיב 2 ייקרא מרדכי, משיב 3 יכונה אופיר ומשיב 4 ייקרא יצחק.

ביום 09.10.11 סמוך לשעה 15:18, נפגשו המנוח אבי דוד ז"ל ומרדכי במסעדת "בשרים גריל ישראלי" ברחוב רוטשילד 45, בת-ים. השניים ישבו ליד שולחן ושוחחו ביניהם. אותה שעה, ישב שלמה בשולחן אחר קרוב אליהם. סמוך לשעה 15:36, קרא שלמה למרדכי לשיחת טלפון אשר התקבלה עבורו. מרדכי התרחק מהשולחן בו ישב המנוח וכעבור שניות ספורות נורה המנוח למוות על ידי אלמוני. התביעה טוענת כי אין מדובר בצירוף מקרים וכי נסיבות נוספות מוליכות לכלל מסקנה כי המשיבים כולם קשרו קשר לפשע, ביחד עם אחרים, לרצוח את המנוח.

עד כאן עניינו של האישום הראשון המייחס למשיבים העבירות הבאות: רצח –עבירה לפי סעיף 300 (א)(2),קשר לפשע או לעוון –עבירה לפי סעיף 499(א)(1) והחזקת נשק –עבירה לפי סעיף 44(א), כולם לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

האישום השני עניינו עבירות דומות והוא מיוחס למשיב 1 בלבד.

ביום 19.12.11 נפגשו שלמה והמנוח יצחק גפן ז"ל בתחנת הדלק "פז" שליד בית החולים וולפסון בחולון. בשעה 17:39 הגיע המנוח לתחנת הדלק ולאחר זמן קצר התיישב עם שלמה ליד שולחן מחוץ לחנות "YELLOW" שבתחום התחנה. בחלוף דקות ספורות הגיע אלמוני למקום כשהוא רכוב על אופנוע וירה למוות במנוח. גם כאן טוענת התביעה כי אין מדובר בצירוף מקרים וכי שלמה משך את המנוח בתואנות שווא לפגישה אשר נועדה להביא למותו.

הראיות לאישום הראשון:

אין מחלוקת כי אבי דוד נורה למוות במהלך פגישה עם מרדכי במסעדה, כאשר שלמה ואופיר נוכחים במקום. שלמה ישב בשולחן סמוך אליהם, ולעומתם אופיר המתין במכונית.

התביעה אינה יודעת מהו המניע. היא אינה טוענת כי מי מהמשיבים ירה במנוח. כך גם אין באמתחת התביעה אמרות מפלילות תוצר החקירה או האזנות סתר.

נדבך אחר נדבך פרש התובע המלומד עו"ד קורצברג את ראיותיו, ראיות המבוססות בעיקרן על עבודת חקירה כפי שהיא מכונה בלשון המשטרתית "מדל"ת" (מודיעין ללא תוכן).

אלה אם כן, הנדבכים המשמשים את התובע בטיעוניו:

1. מחקרי תקשורת.