מדינת ישראל נ' נחמני(עציר) ואח'

החלטה

בפני בקשה מטעם המאשימה להורות על חילוט רכב מסוג רנו קנגו (מ.ר 33-473-29) ( להלן "הרכב"), אשר שימש לביצוע עבירות שוד בנסיבות מחמירות, לפי סע' 402(ב)+29 לחוק העונשין וקשר לפשע לפי סע' 499(א)(1) לחוק הנ"ל. בהכרעת הדין קבעתי, בין היתר, כי הנאשמים נעזרו ברכב הנ"ל על מנת להסיע את שותפיהם למקום השוד ולסייע להם להימלט .

ב"כ המאשימה ביקש מבית המשפט להורות על חילוט הרכב התפוס. בבקשה נטען כי הרכב שימש את הנאשם 2 לביצוע העבירות בהן הורשע, ולפיכך קמה עילה לחילוטו.

בתגובתו, טען נאשם 2 כי הרכב הנ"ל אינו בבעלותו אלא בבעלות אחיו.

עוד בפניי בקשת נאשם 1 להורות על השבתו של מכשיר טלפון סלולרי, שנתפס מידיו, במהלך חקירתו בגין תיק השוד. המאשימה מתנגדת לבקשה ועותרת לחילוטו של הטלפון, ששימש לטענתה את השודדים, במהלך השוד לצורך תיאום ביצועו. בהכרעת הדין קבעתי כי תאום מהלכי השוד נעשו, בין היתר, באמצעות מכשיר הטלפון שנתפס מידי הנאשם.

שתי הבקשות התבררו בפניי, בעת ובעונה אחת והחלטתי תתייחס לשתי הבקשות.

הסמכות לחילוט תפוס מעוגנת בסעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן:"פקודת סדר הדין הפלילי"), וזו לשונו:

מיום 5.8.1997

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"ז מס' 1634 מיום 5.8.1997 עמ' 210 (ה"ח 2595)

הוספת סעיף 38א

מיום 29.6.2005

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ה מס' 2008 מיום 29.6.2005 עמ' 526 (ה"ח 78)

(א)שוטר מוסמך, אדם שהחפץ נלקח ממנו או תובע זכות בחפץ רשאים לערור על החלטת בית המשפט לפי סעיפים 34 עד 38 החלטת בית המשפט לפי פרק זה, לפני בית המשפט המחוזי אשר ידון בערר בשופט אחד.

מיום 17.1.2010

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ע מס' 2223 מיום 17.1.2010 עמ' 310 (ה"ח 456)

הוספת סעיף קטן 38א(ג)

39.(א)על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32, או שהגיע לידי המשטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ; דין צו זה כדין עונש שהוטל על הנאשם.