מדינת ישראל נ' נחמן(עציר)

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום בעבירות הבאות:

חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 335(א)(1) ו- 334 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק")

ניסיון חבלה חמורה, לפי סעיפים 333 ו- 25 לחוק.

איומים, לפי סעיף 192 לחוק.

החזקת סכין למטרה לא כשרה, לפי סעיף 186(א) לחוק.

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, בתאריך 5.5.13 בשעה 08:00 או בסמוך לכך, ניגש הנאשם אל המתלונן שעבד בדוכן בשוק בפ"ת וביקש ממנו 500 ₪. המתלונן סירב לבקשת הנאשם וביקש ממנו שיעזוב את המקום. בתגובה איים הנאשם על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו, בכך שאמר לו "זה יהיה היום האחרון שלך", ולאחר מכן עזב את המקום.

לאחר מספר דקות, שב הנאשם אל הדוכן בשוק, כאשר הוא אוחז סכין מאחורי גבו והתנצל בפני המתלונן. לאחר מכן, הניף הנאשם את הסכין לעבר המתלונן ודקר אותו בחזה. בתגובה הושיט המתלונן את ידו השמאלית כדי להגן על גופו ועקב כך נחתך באזור כף ידו. המתלונן נפל על גבו, ובעודו שכוב על הקרקע, הנאשם המשיך לדקור אותו בזרוע יד ימין ובפניו, מאזור הסנטר, בין השפתיים ועד האף.

כתוצאה מן הדקירות, נגרמו למתלונן חתך בחזה, מספר חתכים בכף היד, חתך בפנים, בזרוע יד ימין ושריטה מאזור הסנטר, בין השפתיים ועד לאף.

הנאשם הודה באשמה לאחר שהמתלונן העיד בבית-המשפט בעדות מוקדמת. לאחר מכן, חזר בו מהודאתו, ובהמשך שב והודה באשמה.

ראיות לעונש

ב"כ המאשימה הגיש תקליטור תמונות (ת/3) ותצלומים מתוך התקליטור (ת/4).

עוד הגיש ב"כ המאשימה חוות דעת של פסיכיאטרית (ת/5). על פי חוות דעת פסיכיאטרית שנערכה בתאריך 9.5.13, הנאשם מוכר למערכת הפסיכיאטרית. בשנתיים האחרונות הרבה להתאשפז לתקופות קצרות לאחר החמרות הנובעות משימוש בסמים. נראה כי הנאשם פעל ביום האירוע ממניעים שאינם קשורים למחלה נפשית, אלא להפרעת אישיות אנטי סוציאלית ושימוש בסמים, וזאת לצד כעס על המתלונן בשל חוב של 500 ₪ אשר לטענת הנאשם לא שילם לו המתלונן, לאחר שלן בביתו.

ב"כ הנאשם הגיש חוות דעת פסיכיאטרית מטעמו (נ/1). על פי חוות דעת הפסיכיאטרית שנערכה בתאריך 27.1.14 מטעם ההגנה, הנאשם בן 43, רווק ועובד כמוכר בשוק. מהבדיקה הפסיכיאטרית עולה כי הנאשם אובחן מגיל צעיר כסובל מהפרעת התנהגות ובהמשך מהפרעת אישיות עם שימוש בסמים. הנאשם תיאר את הסכסוך עם המתלונן על רקע חוב שנבע מכך שהמתלונן לן בביתו. הנאשם השתמש בחומרים פסיכו-אקטיביים. אובחן כסובל מהפרעה אפקטיבית דו-קוטבית עם החמרות על רקע שימוש בסמים.

בבדיקתו לא היו סימנים פסיכוטיים. לעניין האחריות הפלילית, בעת ביצוע העבירה הנאשם היה במצב מאני פסיכוטי על רקע שימוש בסמים, ולפיכך הינו בעל אחריות פלילית. מספר ימים לפני אירוע הדקירה שוחרר מאשפוז קודם. הנאשם התקשה לצאת ממעגל הסמים ופנה מספר פעמים לקבלת עזרה, אך שוחרר לאחר התערבויות קצרות.

טיעוני הצדדים

לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד נדב רייכמן, מעשי הנאשם הובילו לפגיעה בערך החברתי של הגנה על בטחונו, שלומו ושלמות גופו של אדם. מתחם העונש הראוי נע בין שנתיים לארבע שנות מאסר. מעשי הנאשם קשים ומצויים ברף העליון בכל אחת מן העבירות אותן ביצע ביום האירוע. פציעותיו של המתלונן אמנם קלות, אולם זאת באורח נס. רק במזל לא נגרם נזק חמור הרבה יותר, ואף מוות. הנאשם הגיע לאירוע כשהוא מצויד בסכין, הניף את ידו בעוצמה ודקר את המתלונן לכיוון החזה. גם אם היה סכסוך כספי בין הנאשם למתלונן, הדבר אינו מצדיק את מעשי הנאשם. מחוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי עולה כי לא מחלת הנפש הובילה את הנאשם לבצע את העבירה, כי אם השימוש בסמים. לנאשם עבר פלילי מכביד שכולל עבירות אלימות קשות. ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם מאסר בפועל ברף העליון של המתחם, פיצוי למתלונן וקנס כספי.

לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד אלי כהן, הנאשם עבר שינוי מהותי מיום ביצוע העבירה ועד כה. אין מחלוקת כי הנאשם סובל ממחלת נפש, והיה במצב פסיכוטי בשעת ביצוע העבירה, עקב שימוש בסמים. אף בעת חקירתו במשטרה היה הנאשם במצב נפשי קשה. הנאשם היה מודע למצבו, ואף ביקש להתאשפז בבית-חולים גהה, אך שוחרר קודם לביצוע העבירה. הפסיכיאטר הבהיר כי יש להתייחס לעובדה זו בעת גזירת דינו של הנאשם. כיום הנאשם מאוזן, מבין את חומרת מעשיו, מביע חרטה ונוטל אחריות מעשיו. מצבו הכלכלי של הנאשם קשה, הוא ישן בשוק ואנשי השוק דואגים לו למזון. למתלונן לא נגרם נזק חמור, והוא שוחרר באותו יום מבית-החולים ללא אשפוז. לעניין הענישה, מחלת הנפש אמורה להוביל להקלה בעונשו. מתחם העונש ההולם נע בין 24-6 חודשי מאסר. ב"כ הנאשם עתר לענישה שנעה בין 20-14 חודשי מאסר.

הנאשם הביע חרטה על מעשיו.