מדינת ישראל נ' נחום

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בעבירות המיוחסות לו בכתבי האישום בתיקים שבכותרת – שתי עבירות של התפרצות לבניין ושלוש עבירות גניבה.

הנאשם נשלח לתסקיר של שירות המבחן, והתסקיר המליץ להטיל עליו צו מבחן ל- 18 חודשים בצד עבודות של"צ בהיקף נרחב.

המדובר בעבירות שבוצעו בפרק זמן של מספר שעות בודדות.

שירות המבחן מצא כי לנאשם יכולת לחזור למסלול חיים נורמטיבי, הוא עובד כבר למעלה משנה במקום עבודה מסודר (עיריית חדרה), הממונים עליו שבעי רצון ממנו, אחד מהם גם העיד כאן, וכן הוצג מכתב של ראש העיר על היותו מועסק בעמותה לתרבות הפנאי כעובד תחזוקה וכן הוצגו חוות דעת שהתקבלו לגביו.

קצינת המבחן הסבירה ששליחתו למאסר עלולה לחשוף אותו לגורמי סיכון ולסביבה עבריינית ולסיפוחן של נורמות המקובלות בסביבה עבריינית שלא הופנמו אצלו באופן מוחלט.

לשאלתי השיבה קצינת המבחן כי היה וביהמ"ש יטיל עליו עבודות שירות, הדבר יקטע את העסקתו בעיריית חדרה ויפגע למעשה בהליך שיקומו.

מדברי קצינת המבחן עולה שאכן, כפי שרמז התובע, יש לנאשם מב"ד או מבד"ים מאוחרים לעבירות שבהן הורשע.

ברע"א 1021/07 פלוני נ. מדינת ישראל, קבע ביהמ"ש העליון כי הגם שלא ניתן להציג במישרין תיקי מב"ד, הרי במסגרת תסקיר של שירות המבחן רשאי קצין המבחן להתייחס אליהם, והדבר אינו פוסל את תסקיר שירות המבחן.

נקבע שם כי הפיתרון לקושי הגלום בשימוש במידע שיכול היה להחשב בנסיבות אחרות כבלתי קביל, איננו מצוי בהטלת איסור פסיקתי על הכללתו בתסקיר, כי אם בהנחיית שירותי המבחן לשימוש זעיר במידע מסוג זה.

כלומר, המידע מגיע לביהמ"ש לאחר מסננת של שירות המבחן.

כאן שירות המבחן לא התייחס לתוכנו של אותו מידע, לא בדק את רצינותו, וממילא לא אוכל לראות בו כמשהו שפועל לרעת הנאשם.

בשורה התחתונה, המלצת שירות המבחן נראית לי.

לא מדובר בהמלצה שהיא ספקולטיבית, היא מבוססת על התנהגות הנאשם בזמן שחלף מאז ביצוע העבירות ועל העבודה שהוא אדם נורמטיבי שעובד בעבודה קשה. לחברה יש אינטרס שהוא ישאר במעגל העבודה ולא שימצא את עצמו מחוץ למעגל העבודה, ועל אף הצורך להרתיע את הרבים, אין להתעלם מכך שענישה היא אינדיווידואלית ושיקולי הענישה כוללים גם את שיקום הנאשם, וכאן מדובר בנאשם שעבר כברת דרך משמעותית והיום אינו עוסק בפלילים (גם בעבר עיסוקו בפלילים היה לפרק זמן קצר מאוד, ובשום אופן לא מדובר במי שהפך את העבריינות לאורח חיים).

לפיכך אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.צו מבחן למשך 18 חודשים.

2.הנאשם יבצע של"צ בהיקף של 400 שעות, בהתאם לתוכנית שתוכן על ידי שירות המבחן בתוך 30 יום מהיום.

מוסבר לנאשם שהיה ולא יבצע את צו המבחן או את צו השל"צ, ביהמ"ש יגזור עליו עונשים אחרים תחתיהם.

3.מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירת רכוש, ויורשע בה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.

הודעה והוסברה זכות הערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי בחיפה.