מדינת ישראל נ' נח'לה

גזר דין

בתיק זה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה ונהיגה כאשר רישיון הרכב פקע פחות מארבעה חודשים.

על פי עובדות כתב האישום ביום 8.7.13 הנאשם נעצר ע"י שוטרים כאשר נהג ברכב פרטי בכביש 85 בכיוון מערב למזרח. במועד הרלבנטי לכתב האישום היה הנאשם פסול מלנהוג, זאת לאחר שהפקיד את רישיונו במזכירות בית משפט ב-30.1.13, וזאת בעקבטת גזר דין בתיק 4856-06-09 של בית משפט לתעבורה בנצרת ביום 9.12.09.

ב"כ המאשימה ציין שהנאשם נוהג משנת 2001 ולחובתו 3 הרשעות קודמות, אחת מהן בגין נהיגה בשכרות. הוא ביקש להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית.

הסניגור ציין כי מדובר בנאשם ללא עבר פלילי, עובד בישקר, שנישא לפני מס' חודשים ומתגורר בדירה שכורה. הסניגור ציין כי לו היה מפקיד הנאשם את רשיונו בסמוך לגזר הדין הייתה הפסילה מסתיימת במועד בו נמצא נוהג, וביקש שלא להטיל על הנאשם מאסר, גם לא בעבודות שירות, שכן הדבר יפגע בפרנסת המשפחה. כן ביקש הסנגור שלא להטיל פסילה ארוכה, מאותה סיבה.

כבר אמר בית המשפט העליון:

"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל.

ובמקום אחר נאמר:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב. רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל.

ברע"פ 2221/11 שאול הראל נ' מדינת ישראל הגדיר בית המשפט העליון את עבירת הנהיגה בפסילה כ"סטירת לחי" לשלטון החוק, לפיכך ברי כי הקלת הראש בעבירה זו תשמוט את הבסיס תחת עונש פסילת רישיון הנהיגה ככלי הענישה הטבעי, המיידי והיעיל ביותר כנגד עברייני תנועה.

ככל שמדובר בעבירה ראשונה מסוג זה, נעה הענישה הראויה במתחם שבין מאסר שכולו מותנה לבין מאסר בפועל לתקופה אותה ניתן לרצות בעבודות שירות, וזאת בתלות בנסיבותיו הספציפיות של המקרה הנדון. לעניין זה יש להבחין בין פסילה שהוטלה בהיעדר התייצבות הנאשם לבין פסילה שהוטלה בנוכחותו, בין פסילה שלא הסתיימה עקב אי הגשת בקשה לחישוב לבין פסילה "טרייה" בה שב הנאשם לנהוג בתקופה בה מופקד רישיונו בבית המשפט, ובין מקרה בו מדובר בעבירה זו "בלבד" לבין מקרה בו מצטרפת אליה עבירה נוספת.

עוד נקבע בפסיקה כי לצד עונש המאסר יש להטיל עונש של פסילה נוספת לתקופה משמעותית שבין שישה חודשים לחמש שנים, וזאת בתלות בחומרת המקרה, כאמור לעיל.

במקרה דנן המדובר אמנם מדובר זר דין שניתן בהעדר התייצבות, אולם אין להטיל ספק שבכך שהנאשם היה מודע היטב כי הפסילה תקפה בתקופה בה נהג. הנאשם לא התייצב לדיון בבית המשפט בנצרת, שם הואשם כאמור בנהיגה בשכרות, ונמנע מקבלת גזר הדין אשר נשלח אליו אך "לא נדרש" על ידו. ביום 30.12.12 הגיש הנאשם בקשה לחישוב פסילה וטען כי לא הפקיד את רשיונו מאחר ובתקופה הרלוונטית החזיק ברשיון זמני, אותו לא ניתן להפקיד במזכירות. טענה זו כמובן אינה נכונה ורשיונות זמניים (תקפים) מופקדים לריצוי פסילה באופן שגרתי.

מכל מקום, כב' השופטת במביליה דחתה בקשת הנאשם לחישוב רטרואקטיבי של הפסילה, והנאשם שהיה מודע להחלטה זו בחר להתעלם ממנה, ועשה דין לעצמו.

סבורני, אפוא, כי מדובר בעבירה שנסיבותיה "בינונית" ומצדיקות מאסר לתקופה קצרה.

באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, הרי שאין חולק כי מדובר באדם המנהל אורח חיים נורמטיבי בדרך כלל. יחד עם זאת, אין בכך כדי להצדיק הקלה מיוחדת בעונשו, וטענת הסנגור בדבר פגיעה בפרנסה בוודאי שאינה יכולה להתקבל. מדובר בטענה הנכונה לכלל האוכלוסייה. אין מי שעונש מאסר לא יפגע ביכולתו לפרנס את משפחתו ואין מי שפסילת רשיון לא תפגע בו בחיים המודרניים בהם רשיון הנהיגה הפך לכלי הכרחי כמעט.

באשר לתקופת הפסילה בתיק זה, הרי בהתחשב בעובדה כי הנאשם טרם סיים לרצות את עונש הפסילה שהוטל עליו בתיק בית המשפט בנצרת, ראיתי לנכון להטיל עליו פסילה לתקופה מתונה, אשר תאפשר לו לחדש רשיונו במועד "נראה לעין" ולחזור לנהוג באופן חוקי.

לאחר שנתתי דעתי לחומרת העבירות, עברו של הנאשם ושקלתי הן את נסיבותיו האישיות והן את נסיבות ביצוע העבירה ראיתי לנכון לפסוק כדלהלן:

*חודש אחד מאסר בפועל.

אני מורה כי עונש מאסר זה ירוצה בעבודות שירות בכפר הילדים בכרמיאל, כמפורט בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 3.4.14.