מדינת ישראל נ' נזרוב

הכרעת - דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ניסיון גניבה בידי עובד מידי מעבידו – עבירה לפי סעיף 391 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

מדובר באירוע מחודש אפריל 2008, שבו במהלך עבודתו, ניסה הנאשם לגנוב כ- 26 קרטונים של אביזרי פליז שונים ששוויים כ- 22,000 ₪.

הנאשם הודה במיוחס לו, ובהסכמה נשלח לתסקיר שירות המבחן.

התסקיר המליץ על הימנעות מהרשעה ועל הטלת של"צ.

בישיבת יום 12/7/2010 ציין ב"כ המאשימה כי היא עומדת על הרשעתו בדין של הנאשם, ולכן הנאשם נשלח לתסקיר משלים שיבחן שוב את האפשרות לאי הרשעה.

התסקיר שהונח בפני היום חוזר על ההמלצה מהתסקיר הקודם – הטלת צו של"צ בהיקף של 200 שעות, פיצוי הנפגע וחתימה על התחייבות כספית, ונאמר בו כי המדובר בעבירה היחידה של הנאשם, ולאור נשיאתו באחריות לביצועה ופגיעה אפשרית בתחום התעסוקתי, מאפשרים לדעת קצין המבחן את שקילת אי הרשעתו בדין.

בע"פ 2083/96 תמר כתב נ. מדינת ישראל, נקבע שהרשעת הנאשם בדין היא נקודת המוצא של הליך פלילי, שבו נמצא שהנאשם עבר את העבירה, והימנעות מהרשעה, בהתאם לסעיף 71 א' לחוק העונשין, אפשרית בהצטברם של שני גורמים: האחד – שעל ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, השני – שסוג העבירה מאפשר בנסיבות המקרה המסויים לוותר על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ההרתעה האחרים.

נראה לי שבמקרה שבפני אכן סוג העבירה מאפשר לוותר על הרשעה מבלי לפגוע בשיקולי הענישה האחרים, אבל לא הונחה תשתית עובדתית לכך שהרשעה עלולה לפגוע בשיקום הנאשם ובאפשרויות התעסוקה שלו בכלל, לא כל שכן פגיעה חמורה כנדרש על פי פס"ד תמר כתב.

למעשה ברור שהנאשם לא יפוטר ממקום עבודתו היה ויורשע, ובסה"כ הוא מביע חשש מפני פגיעה ערטילאית מפני אפשרויות תעסוקה בעתיד, ובכך אין די כדי להימנע מהרשעה.

מעבר לכך, אני סבור שמי שעבר עבירה מסוג זה, ראוי שהמעשה יתועד ברישום הפלילי כהרשעה, על מנת שבעתיד יוכל מי שצריך לדעת וזכאי לעיין במרשם הפלילי, להתרשם מכתם זה בעברו בצורה הראויה, שאם לא כן, מה הטעם בכלל בהליך הפלילי.

סיכומו של דבר, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום שבו הודה – ניסיון גניבה ממעביד על ידי עובד.

ניתנה והודעה היום ח' תשרי תשע"א, 16/09/2010 במעמד הנוכחים.

אהוד קפלן, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום – ניסיון גניבה ממעביד על ידי עובד.

לנאשם אין הרשעות קודמות, ובגזירת העונש אני לוקח בחשבון את נסיבותיו האישיות כפי שפורטו בתסקיר ואת העובדה שהוא פוטר ממקום עבודתו בעקבות האירוע.

שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעתו של הנאשם, ולמרות זאת, בהחלטה קודמת שנתתי היום הרשעתי אותו.

אינני מוצא טעם להטיל על הנאשם קנס כספי בנסיבות שתוארו על ידי הסניגור, וגם לא להטיל עליו חתימה על התחייבות כספית באשר ממילא יוטל עליו מאסר מותנה שהוא עונש צופה פני עתיד.

אין טעם להורות גם על פיצוי המתלוננים, שהרי ניסיון הגניבה בסופו של דבר לא צלח.

לפיכך אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: