מדינת ישראל נ' נזאל(אסיר)

הכרעת דין

הנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום.

לפיכך - הנני מרשיעה את הנאשם בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

ניתנה והודעה היום ז' אדר תשע"ב, 01/03/2012 במעמד הנוכחים.

רונית בש, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

לחובת הנאשם יש לציין את חומרת העבירה בה הורשע, זאת נוכח קיומו של חשש שמא יפגע תושב שטחי הרשות הפלסטינאית, הנכנס שלא כדין לתחומי מדינת ישראל בביטחון תושבי המדינה, ועל רקע העובדה שבעבר ביצעו שוהים בלתי חוקיים בתחומי מדינתנו פיגועים רצחניים שקיפדו כחיים של אזרחים רבים חפים מפשע על לא עוול בכפם.

בנקודה זו יפים דבריו הבאים של ביהמ"ש העליון מפי כב' השופט א.לוי ברע"פ 2276/06 שמואל נ' מדינת ישראל:

"למרבה הצער, וכפי שהוכח במציאות, אין אתה יכול לשער מבעוד מועד מי מבין אותם שוהים בלתי חוקיים ישלח, חלילה, ידו בפעילות חבלנית בתחומיה של המדינה" (לא פורסם).

בנוסף, יש לציין לחובת הנאשם את העובדה שבעברו הרשעה קודמת בעבירה דומה של כניסה לישראל שלא כחוק, זאת בצד עבירות נשק חמורות.

זאת ועוד, נגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי בן 4 חודשים, שהינו בר הפעלה בתיק זה, ואשר לא היה בו על מנת להרתיע את הנאשם מלשוב ולהיכנס שלא כדין לתחומי מדינתנו.

עם זאת, מנגד, שומה על ביהמ"ש ליתן את הדעת לכך שהרשעתו הקודמת של הנאשם ניתנה לפני יותר מ-4 שנים. עוד יש ליתן את הדעת לקולא לטיעוני הסנגור, לפיהם נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם הובילו את הנאשם לביצוע העבירה נשוא כתב האישום, שכן הנאשם נאלץ, לטענתו, להיכנס שוב לתחומי המדינה לצורך פרנסת משפחתו המונה 10 נפשות, אם כי הטענה הנ"ל לא נתמכה בראיה כלשהי לביסוסה.

ב"כ המאשימה ביקשה מביהמ"ש להשליך מעבירות הנשק נשוא הרשעתו הקודמת של הנאשם לעניין מטרת כניסתו לתחומי מדינת ישראל. דא עקא, שלא ניתן להסיק מכך שהנאשם הורשע בעבר, לפני פרק זמן ניכר, בביצוע עבירות נשק, כי מטרת כניסתו הנוכחית של הנאשם לתחומי המדינה היתה לא כשרה ולא תמימה, מה גם שמטיעוני הסנגור בפניי עולה, כי הנאשם שוחרר ממאסרו הקודם לאחר ניכוי שליש, דבר המלמד בדבר התנהגותו הטובה של הנאשם, ומלמד לכאורה כי למד את לקחו.

לפיכך, לסיכום, לאחר ששקללתי את הטעמים לחומרא, בצד הטעמים לקולא, לרבות הודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, אני דנה את הנאשם כדלקמן:

למאסר בפועל לתקופה של חודשיים.

הנני מורה על הפעלת המאסר על תנאי בן ה-4 חודשים, אשר הושת על הנאשם בת.פ. 1103/07 בבית המשפט המחוזי בנצרת, זאת במצטבר לתקופת המאסר בפועל הנ"ל.

סה"כ ירצה הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים מיום מעצרו – 8/2/12.

למאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים למשך שלוש שנים והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירה בה הורשע ויורשע בגינה.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום ז' אדר תשע"ב, 01/03/2012 במעמד הנוכחים.