מדינת ישראל נ' נזאזלה(עציר)

החלטה

אני מאפשר לנאשם לחזור בו מהכפירה.

ניתנה והודעה היום י"ד אייר תש"ע, 28/04/2010 במעמד הנוכחים.

ערן קוטון, שופט

הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות המיוחסות לו בכתב האישום.

בהתאם להודאתו אני מרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, זיוף בכוונה לקבל דבר, שימוש במסמך מזויף, התחזות כאדם אחר במטרה להונות, בניגוד לסעיפים 418 (אמצע) ביחד עם סעיף 29(ב), 420 ו- 441 (רישא), לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 וכן בעבירות של נהיגה ללא פוליסת ביטוח בניגוד לסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי, נהיגת רכב מנועי ללא רישיון בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה וכניסה לישראל שלא כחוק בניגוד לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952.

ניתנה והודעה היום י"ד אייר תש"ע, 28/04/2010 במעמד הנוכחים.

ערן קוטון, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

בהתאם לכתב האישום בעובדותיו הודה, בתאריך 29.6.09, נמצא הנאשם נוהג ברכב כאשר אין בידו היתר כניסה או שהייה בישראל ללא רישיון וללא ביטוח. עובר לאמור לעיל, נטל הנאשם, מתיקו של אחר, את תעודת הזהות על מנת לעשות בתעודת הזהות של האחר שימוש שלא כדין ולזייפה כך שיוכל להשתמש בה בעת שהייתו בישראל.

הנאשם פנה לאדם נוסף, מסר לו את פרטי האחר ואת תמונתו שלו, על מנת שאותו אדם יזייף עבורו את תעודת הזהות. אותו אדם הכין טפסי תעודת זהות וספח נלווה בשיטת הדפסה שונה מן התעודות המונפקות ע"י משרד הפנים והדביק את תמונת הנאשם. הנאשם שילם לאותו אדם תמורת תעודת הזהות המזויפת 200 ₪.

משנעצר הנאשם במועד נפרד, 24.6.09, התחזה לאחר בהתייצבו בכזב לאדם אחר וכך אף עשה במועד בו נעצר ומסר לשוטר כי שמו הוא שם האחר ואף מסר הזמנה לדין אותה זייף בכך שחתם על ההזמנה בשם האחר אשר תעודת הזהות שלו זויפה.

ראוי לציין כי בחקירתו הודה הנאשם בכל המיוחס לו בכתב האישום. יחד עם זאת, בביהמ"ש מצא לנכון הנאשם לכפור ולנהל, בין היתר, משפט זוטא בגין הודעתו שנגבתה במהלך החקירה. כך קרה שהדיון התנהל בפניי במשך חודשים רבים, ובין היתר העיד האדם אשר תעודת הזהות שלו זויפה. בפועל, הדיון היום היה קבוע להמשך הוכחות ובהתאם להחלטת ביהמ"ש העליון, בבקשה להארכת מעצרו של הנאשם, נקבע מועד הוכחות נוסף.

המאשימה הדגישה את חומרת העבירות, את עברו הפלילי המכביד של הנאשם ואת ביצוע העבירות ע"י הנאשם, בעת שתלויים ועומדים נגדו שני מאסרים על תנאי.

בהתאם להסכמה שהושגה בין הצדדים, הגבילה המאשימה את טיעוניה לרף עליון של 20 חודשי מאסר אשר יכללו את הפעלת התנאים.

מנגד, טען ב"כ הנאשם את כל אשר ניתן לטעון לזכות מרשו.

ב"כ הנאשם הפנה לעובדה כי הנאשם נשוי לאזרחית ישראל, אב לילדים אשר לטענתו מאוים בשטחי הרשות. משכך, ביטחונו האישי נמצא בסיכון ממשי באם יעזוב את שטחי מדינת ישראל. הוברר כי פנייה לוועדת המאוימים נדחתה בעבר אך נעשתה לאחרונה פנייה נוספת ובכוונת הנאשם אף לעתור לביהמ"ש הגבוה לצדק כנגד החלטת וועדת המאוימים.

עוד צוין, כי הנאשם בעבר ריצה עונש מאסר בשטחי הרשות והוצג מסמך על פיו נדרש הנאשם בעבר להתייצב במשרדי המודיעין של הרשות הפלשתינית.

על רקע כל אלה, סבור ב"כ הנאשם כי יש להתחשב ככל הניתן במרשו, בפרט שלא נעברו עבירות נלוות לשהייתו הבלתי חוקית, למעט עבירות הקשורות בהכשרת השהייה.

משכך, ביקש ב"כ הנאשם להסתפק בתקופה בה עצור הנאשם מאז 29.6.09.