מדינת ישראל נ' נור(עציר) ואח'

החלטה

שאר המפקחים ישארו באולם ביהמ"ש.

ניתנה והודעה היום ט' אדר ב תשע"א, 15/03/2011 במעמד הנוכחים.

זיאד סלאח, שופט

החלטה

בפניי בקשה למעצר שני המשיבים, אחים, עד תום ההליכים הפליליים.

נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וגם איומים.

תמצית העובדות אשר בכתב האישום היא כי ביום 3/3/11, הגיעו שוטרים לבית אשר בו מתגוררים המשיבים, לשם ביצוע צו חיפוש ואולי גם מעצר המשיב מס' 1, זאת על רקע קבלת מידע מודיעיני, שנתקבל זה לא מכבר, לפני מס' שעות, המחשיד את המשיב מס' 1 בביצוע עבירה חמורה של פשע.

מי שפתח את דלת הבית היה אביהם של המשיבים, כאשר באותו מעמד נכח גם המשיב מס' 2. המשיב מס' 2 סירב להזדהות בפני השוטר, משנתבקש לעשות כך ואף החל להדוף את השוטר החוצה, תוך אמירה כי השוטרים אינם זכאים לבצע חיפוש ללא צו מביהמ"ש.

בהמשך המשיב מס' 2 נתן אגרוף לאחד השוטרים, תורג'מן שמו, ואף התפתח מאבק בין המשיב מס' 2 לבין השוטר, כאשר המשיב תוקף את השוטר באגרופים, מפריע לשוטר בעת מילוי תפקידו.

בהמשך הגיע גם המשיב מס' 1 למקום המריבה, החל למשוך את השוטר אחורה וגם ניסה להוציא את אקדחו מהנרתיק, כל זאת כדי להכשילו במילוי תפקידו. האירוע הופסק אך לאחר שאחד השוטרים ירה באוויר וכן גם השוטרים השתמשו בגז פלפל, על מנת להשליט סדר במהומה שהתפתחה באותו בית.

שני המשיבים נכנסו לחדר אחד באותו בית, סגרו את הדלת אחריהם ואף המשיב מס' 2 צעק לעבר אחד השוטרים כי הוא זוכר את פרצופו וכי יהרוג אותו בהמשך.

הסניגור המלומד חלק על קיומן של ראיות לכאורה, הצביע כביכול על סתירות בעדויות השוטרים, מסר כי כל העדויות כולן נשענות על עדותו של השוטר תורג'מן, כאשר שאר השוטרים לא ראו את האירוע. לגבי שני השוטרים הנוספים שהיו עם השוטר תורג'מן, אחד מהם סיפר כי היו סה"כ דחיפות ואילו השוטר הנוסף אמר שהיה במקום ובזווית מסויימת שלא אפשרה לו לראות את האירוע, כפי שמתואר על ידי השוטר תורג'מן.

כן הסניגור טען כי כל בני משפחת המשיבים מסרו עדויות תואמות ומפורטות, לפיהן האירועים המיוחסים, כפי שמתואר בכתב האישום, לא היו ולא נבראו.

כן טען הסניגור כי החיפוש, אשר השוטרים ביקשו לבצע בבית המשיבים, לא היה חוקי, הואיל ולא היה בידיהם צו חוקי של ביהמ"ש המתיר להם לבצע חיפוש.

לאחר שהינני מעיין בחומר החקירה, הינני מגיע לכלל מסקנה כי בשלב הזה בידי המבקשת ראיות לכאורה מספיקות ובעוצמה מספקת על מנת לגרום להרשעת המשיבים, בבוא העת, בעבירות המיוחסות להם.

לגבי התנהגות המשיבים, כפי שתוארה בכתב האישום, קיימת עדות מפורטת של השוטר תורג'מן, המספר על השתלשלות האירועים. אותה עדות נתמכת על ידי שוטר נוסף.

אין לבוא בטרוניה, בשלב הזה, כי יתר השוטרים לא יכלו לבוא ולתאר במדוייק את כל האירועים אשר היו בין המשיבים לבין השוטר תורג'מן.

האירועים המיוחסים למשיבים הינם אירועים חמורים, שיש בהם כדי לסכל פעולות המשטרה ולא לאפשר להם ביצוע תפקידם נאמנה וכן לשימם במצב של פחד וחוסר ביטחון מלמלא תפקידם נאמנה.

אין מקום לקבל מצב עפי"ו שוטרים מגיעים לבית, לשם ביצוע צו חיפוש, ובעלי הבית והמחזיקים יסכלו ביצוע אותו צו חיפוש על ידי התנהגות אלימה כלפי השוטרים, תוך כדי סיכון שלום השוטרים.

בהקשר לצו החיפוש, הינני סבור כי אכן היה בסמכות השוטרים לבצע חיפוש בביתם של המשיבים, זאת לאור קבלת מידע מודיעיני עדכני, עפי"ו אחד מבעלי הבית חשוד בביצוע עבירת, שהינה מסוג פשע.