מדינת ישראל נ' נופל(עציר)

החלטה

1.כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של שהייה שלא כדין בישראל.

2.ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אולם טען כי אין עילת מעצר, והציע שחרור לחלופת מעצר בערבות צד ג' של אחותו שהיא אזרחית ישראל.

3.ב"כ המשיב ציין כי המשיב אינו יכול לשוב לשטחים, עקב העובדה שמשפחתו מאוימת שם, ועל כן לא קיימת עילת ההימלטות מהדין.

4.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובגיליון ההרשעות הקודמות, אינני מוצאת מקום להורות על שחרור בתנאים, וזאת מהנימוקים הבאים:

א.המשיב לא עיגן כלל את טענתו לכך שאינו יכול לשוב לשטחים. אציין שעיינתי בטיעונים לעונש ב – ת.פ. 1379/09 (התיק שבו הוטל מאסר על תנאי שחל בתיק זה). בתיק זה אין כל אינדיקציה לכך שהמשיב אינו יכול לחזור לשטחים משום שהוא מאוים שם. המשיב צבר ארבע הרשעות בגין עבירות על חוק הכניסה לישראל. אם המשיב אינו יכול לשוב לשטחים מחמת שהוא מאוים, לא ברור מדוע במשך שנים כה ארוכות אין הסדרה של מצבו החוקי בישראל. משום כך, אני סבורה שעילת ההימלטות מהדין בתיק זה קיימת.

ב.בנוסף לכך, תלוי ועומד כנגד המשיב עונש של מאסר על תנאי בן שישה חודשים, שהוא בר הפעלה בתיק זה. המשמעות היא, גם לגבי נאשם שהוא תושב ואזרח ישראל, שעילת ההימלטות מהדין קיימת, ולו בגין עונש המאסר על תנאי.

ג. בנוסף לאמור לעיל, לאור עברו הפלילי של המשיב, הכולל מספר הרשעות קודמות בגין עבירות על חוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952, עבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית ושלא לצריכה עצמית, עבירות של זיוף מסמכים והפרעה לשוטר, הרי קיימת עילה נפרדת של מסוכנות. עילה זו מתעצמת לנוכח העובדה שלמרות קיומן של ההרשעות, קיומו של עונש מאסר שריצה המשיב וקיומו של עונש מאסר על תנאי, המשיך המשיב לשהות בישראל, המשיך לבצע את העבירה ולא דאג להסדרת שהותו.

5.לנוכח האמור, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ניתנה והודעה היום ז' טבת תשע"א, 14/12/2010 במעמד הנוכחים.

מירב בן-ארי, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: