מדינת ישראל נ' נוהי(עציר)

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום שעניינו עבירות של מעשה סדום בנסיבות אינוס, מעשה מגונה וכליאת שווא אשר בוצעו לפני כעשר שנים כלפי קטין ובפרק זמן של 21 ימים לערך.

בד בבד, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

תסקיר מעצר אשר הוגש, סומך מחד את ידיו על החלופה המוצעת אך מאידך, קובע כי "קיים סיכון לביצוע עבירות מין נוספות כלפי קטינים".

לכאורה, יש להורות על הארכת מעצר המשיב משום המסוכנות הנשקפת ממנו לקטינים.

עם זאת, מצאתי טעם רב בטיעוני בא כח המשיב המפנה לעובדות הבאות: המשיב בן 60 שנה, אשר לא היה מעורב בעבירות מסוג זה בחמישים שנותיו הראשונות וגם לא מאז המקרים נשוא כתב האישום אשר בוצעו לפני 10 שנים. אין למשיב עבר פלילי מכל מן וסוג שהוא. ניכר כחוט השני בתסקיר המעצר כי קביעת המסוכנות מושתתת על הכחשת המשיב את המיוחס לו. לדברי בא כח המשיב, הוא הודה אכן במשטרה במקרה אחד אך כפר ביתר. זו זכותו, ואסור שהכחשתו תיזקף לחובתו במובן זה שהוא לא הפנים את הפסול במעשיו.

חלוף הזמן מאז האירועים, מדבר בעד עצמו.

השנים הרבות עד לאירועים אף הן מדברות בעד עצמן.

לא לי להיכנס לנעלי שירות המבחן בכל הקשור להערכת מסוכנות, אולם לא מצאתי תשתית עובדתית לקביעותיו כי המשיב "מסר מידע חלקי ומגמתי" "קשה להעריך האם הוא מתקשה לשלוט בדחפיו המיניים ובאילו מצבים עולה הסיכון".

כאמור לעיל, השנים הרבות שחלפו עד למעשים ומאז המעשים, מדברות בעד עצמן.

חלופה טובה והרמטית כפי שהתרשם שירות המבחן הוצגה במקרה זה. אני סבור בכל הכבוד, כי החלופה בצירוף העובדה כי במשך עשר שנים לא נרשמה תלונה אחת נגד המשיב וכך גם עד למעשים, כל אלו מדברים בזכות השחרור לחלופה.

כאמור, אני ער לקביעת שירות המבחן כי קשה להעריך את רמת הסיכון ומצבי הסיכון, אולם התרשמות שירות המבחן מהמפקחים המוצעים כאנשים רציניים המודעים לנסיבות מעצרו של המשיב, כל אלה, יש בהם להפיג את הסיכון.

שמעתי את הערת התובעת כי בחברה החרדית נוטים להצניע מקרים מעין אלה.

אינני סבור כך. החברה החרדית על אף היותה מסוגרת, אינה חברה המאבדת עצמה לדעת במובן זה שתרשה לאירועים מעין אלה להתרחש מבלי שהדבר יבוא לידי ביטוי בפנייה לשלטונות החוק.

אשר על כן ולאחר שנתתי דעתי לפסיקה שהוצגה בפניי במקרים חמורים עשרות מונים מהמקרה בפניי, הן בהיבט חלוף הזמן והן בהיבט המהותי, אני סבור כי ניתן לשחרר את המשיב לחלופה. אולם, מצאתי טעם רב בדברי התובעת כי על החלופה להיות נעדרת בחורים צעירים. קוימה הפסקה במהלך הכתבת ההחלטה והוצעה חלופה מתאימה.

אני מורה על שחרור המשיב בתנאים הבאים:

א.התחייבות עצמית וערבות צד ג' בסך של 30,000 ₪ כל אחת. ערבי צד ג' בחלקים שווים יהיו מר אלון שגב, מר נחמן לפקוביץ' ומר שלמה מחלב שפרטיהם לעיל.

ב.הפקדה במזומן או ערבות בנקאית בסך 10,000 ₪ .

ג.המשיב ישהה במעצר בית מלא ומוחלט בדירה ברחוב ש"ס 3, קומה א', ירושלים כאשר הוא נתון לפיקוח רצוף של מי מהמפקחים. המפקחים ידווחו למשטרה על כל הפרה וכן ימנעו מגע של המשיב עם צעירים או קטינים. לקיום התחייבותם יחתום כל אחד מהמפקחים על ערבות פיקוח בסך 50,000 ₪.