מדינת ישראל נ' נוה

החלטה

מדובר בהבהרת נושא שעלה בחקירה נגדית, אני דוחה את ההתנגדות.

ניתנה והודעה היום ז' תשרי תשע"ב, 05/10/2011 במעמד הנוכחים.

מרדכי כדורי, שופט

החלטה

פוסק לכל אחד מהעדים, יהודה אלבוחר ואיימן עבאסי שכר בטלה בסך 95 ₪ והוצאות בסך 55 ₪ ובסך הכל 150 ₪ (מובהר כי מדובר בסך של 150 ₪ לכל עד).

ניתנה והודעה היום ז' תשרי תשע"ב, 05/10/2011 במעמד הנוכחים.

מרדכי כדורי, שופט

הכרעת דין

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשמת מייחס לה עבירות של נהיגה בחוסר זהירות, גרם תאונה וביצוע פנית פרסה שלא בדרך שנקבעה בדין.

על פי עובדות כתב האישום נהגה הנאשמת ברחוב נחל צאלים. בהגיעה לצומת עם רחוב נחל בשור פנתה פנית פרסה שלא בבטחה ופגעה ברכב המעורב שנסע בנתיב המקביל לה. כתוצאה מהתאונה נחבלו הנאשמת, המעורב ונוסע ברכבו ונגרמו נזקים לכלי הרכב המעורבים בתאונה. במועד ההקראה כפרה הנאשמת במקום האירועו ובטענה כי המעורב נסע בנתיב המקביל לה. הנאשמת טענה כי המעורב נסע מאחוריה ולא במקביל לה. הנאשמת הודתה בחבלות ובנזקים המתוארים בכתב האישום.

לאחר ששקלתי את הראיות שנשמעו לפניי היום באתי לידי מסקנה כי יש לאמץ את גרסת המאשימה באשר להתרחשות התאונה, ולדחות את גרסת ההגנה. אנמק:

העיד לפניי בוחן התאונה, רס"מ אהרון כהן (להלן: הבוחן). מדובר בבוחן ותיק, מקצועי ומיומן המשמש בתפקידו זה שנים ארוכות.

על פי עדותו של הבוחן הממצאים, ובהם מקומם של כלי הרכב לאחר התאונה והנזקים שנמצאו בכלי רכב מלמדים בבירור על כך שהתאונה התרחשה בעת שהנאשמת פנתה שמאלה בהיותה מימין לרכב המעורב ומבלי לתת זכות קדימה למעורב.

ממצאיו ומסקנתו של הבוחן נתמכים בעדותם של המעורב, עת/3, ושל הנוסע ברכבו, עת/4. לא מצאתי לפקפק בגרסתם של העדים הנ"ל. לא נעלמה מעיניי טענת הסניגור כי מדובר בעובד ובעובדו אשר שוחחו ביניהם לאחר התאונה ובטרם מסירת הודעותיהם במשטרה. אולם, גרסה זו עלתה בפני השוטר, עת/1, עוד בסמוך למועד האירוע, על ידי עת/3.

זאת ועוד, אין זה אלא טבעי כי אנשים המכירים אלו את אלו ישוחחו ביניהם לאחר האירוע. אין בכך כדי לשלול את גרסתם או להניח כי הם ביקשו לתאם עדויות ביניהם.

דבריו של המעורב בעדותו כי הבחין ברכב הנאשמת רק בסמוך לתאונה נאמרו בקונוטציה לפיה הוא הבחין בסטית רכב הנאשמת ממסלולו רק עובר לתאונה, ולא במשמעות אשר מבקשת ההגנה ליתן להם, כי הוא לא הבחין ברכב הנאשמת כלל אלא בסמוך לאירוע.

לעומת גרסתה של המאשימה לא העלתה ההגנה אלא סברה בלבד.

הנאשמת העידה כי לא הבחינה כלל ברכב המעורב בטרם החלה לבצע את פנית הפרסה.

גרסתה באשר לנתיב נסיעתה עובר לתאונה אינה עקבית. בתחילת חקירתה במשטרה מסרה כי נסעה בנתיב הימני ומשם התקדמה למרכז הכביש, ובהמשך, בעקבות שאלה ישירה של החוקר טענה כי פנתה שמאלה ממרכז הכביש ולא מהנתיב הימני. לאחר שעומתה במשטרה עם ממצאיו של הבוחן טענה כי היא אינה זוכרת שנסעה בנתיב הימני.

אנידוחה את טענת ההגנה כי הדברים שנרשמו מפיה של הנאשמת בחקירתה במשטרה לא נמסרו מפיה אלא הוכנסו לפיה או נרשמו על ידי החוקר.

כמו כן אני דוחה את סברת ההגנה כי השוטרים שמעו לראשונה את גרסתו של המעורב, אשר נותר לבדו בשטח, ובעקבות זאת קבעו עמדה, גם אם שלא במודע, וטרחו להתאים את ממצאיהם לגרסה זו.