מדינת ישראל נ' נובחוב ואח'

החלטה (נאשם 2)

בקשה להפרדת המשפט, לפי סעיף 88 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן:"חסד"פ).

כנגד שני הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבה מרכב וחבלה במזיד, בניגוד לסעיפים 413 ו', 413 ד'(א) ו- 413 ה', הכול לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

הדיון הראשון בכתב האישום התקיים ביום 28.1.10, מועד בו הוקרא לנאשמים כתב האישום אך לא נמסרה תשובתם.

ביום 22.2.10 כפר נאשם 2 במיוחס לו ואילו נאשם 1 ביקש לדחות את תגובתו.

באותו מועד נקבעו שלושה מועדי הוכחות לתאריכים 2.6.10, 9.6.10 ו-17.6.10 על מנת להביא לסיום ההליך במועד ההוכחות השלישי.

ביום 18.3.10 הודה נאשם 1 במיוחס לו והורשע על פי הודאתו.

נאשם 1 הופנה לקבלת תסקיר מבחן בטרם הטעונים לעונש.

ביום 17.5.10 הוגש תסקיר בעניינו של נאשם 1 והדיון בעניינו נדחה לקבלת תסקיר משלים ליום 15.7.10.

אחר הדברים האלה, ביום 30.5.10, בטרם מועד ההוכחות הראשון, הגישה המאשימה בקשה שהוגדרה "בקשה דחופה לתיקון כתב האישום".

המאשימה בקשה להוסיף עד תביעה אשר יעיד כנגד נאשם 2 והוא נאשם 1.

נאשם 2 התנגד לבקשה.

בטרם החלו להישמע עדויות התביעה, בהחלטה מיום 2.6.10, התקבלה בקשת המאשימה לאפשר לה להעיד את נאשם 1 בעניינו של נאשם 2. יחד עם זאת, נקבע באותה החלטה על יסוד הוראת סעיף 155(א)(1) לחסד"פ כי נאשם 1 יעיד לאחר שייגזר דינו.

במועד ההוכחות הראשון ביום 2.6.10 העידו מספר עדי תביעה.

במועד ההוכחות השני ביום 9.6.10, הגישה המאשימה בקשה להפרדת המשפט היא הבקשה הנוכחית.

לטענת המאשימה, לאור האמור בהחלטת בית המשפט ובהתאם לסעיף 155(א)(1) לחסד"פ נאשם 1 אינו יכול להעיד בטרם ייגזר דינו. בנסיבות אלה, לאור העובדה שנאשם 2 עצור עד תום ההליכים בגין כתב האישום, ראוי להפריד את משפטם של הנאשמים על מנת לייעל ולזרז את ההליכים בעניינו של נאשם 2 מבלי לפגוע בזכויות נאשם 1.

המאשימה הפנתה לעמדתה העתידית לעניין עונשו של נאשם 1, ולאמור בבג"ץ 11339/05 מ"י נ' ביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע ואח', פורסם באתר משפטי (להלן: "עניין ז'אנו").

עם קבלת הבקשה, במועד ההוכחות השני, ביקש נאשם 2 שהות להגיב לבקשת המאשימה.

לפיכך, נמשכה שמיעת עדי התביעה. בפועל העידו כל עדי התביעה למעט נאשם 1, אותו בקשה המאשימה להוסיף.

הדיון נקבע ליום 16.6.10 על מנת לאפשר לצדדים לטעון טענותיהם, בטרם מועד ההוכחות השלישי, אלא שאז הוברר, כי יחסיהם של נאשם 2 ובא כוחו, מטעם הסנגוריה הציבורית, עלו על שרטון. נאשם 2 מינה עו"ד אחר באופן פרטי לשם ייצוגו.