מדינת ישראל נ' נואגעה

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם אני מרשיע אותו בביצוע עבירות של שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, כניסה לישראל שלא כחוק, עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1952 וכן הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

ניתנה והודעה היום י"ט אייר תשע"א, 23/05/2011 במעמד הנוכחים.

מיכל ברק נבו, שופטת

גזר דין

הנאשם שבפניי הודה והורשע בביצוע עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק וכן שימוש במסמך מזויף והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

ביום 13/1/11 שהה הנאשם בישראל, בחולון, שאין בידו אישור כניסה או שהייה על פי דין. בהמשך לכך הזדהה הנאשם בפני שוטר אשר ביקש ממני להזדהות, בתעודת זהות ישראלית מזויפת על שם אחר.

לטענת המאשימה יש להטיל על הנאשם מאסר של ממש, בפועל, שכן מדובר בעבירה חמורה ובנוסף לכך החמיר הנאשם את הדברים בכך שהציג תעודה מזויפת. מכך יש ללמוד שהנאשם עשה הכנות ל קראת ביצוע העבירה של השהייה בלתי חוקית בישראל, ומדובר בעבירה שנעברה תוך תכנון מוקדם.

הנאשם מבקש להקל עימו. ראשית, אין לו עבר פלילי. במקרה דנן מיוחס לו מעשה חד פעמי. הוא לא הכין עבור עצמו את התעודה המזויפת אלא השתמש בתעודה שהוכנה על ידי אחר. הוא הודה והורשע בהזדמנות הראשונה, ולאחר ששוחרר (בעקבות מעצרו הראשוני) התייצב לדיון כאשר נודע לו על קיומו. עוד מציין הנאשם את נסיבותיו, כאשר הוא המפרנס של שתי משפחות: אביו נשוי לשתי נשים אך מוגבל מבחינת יכולת עבודתו ועל כן הנאשם, בנו, מפרנס את שתי המשפחות על 18 ילדיהם.

שמעתי את טענות הצדדים. הפסיקה בנושא ידועה.

שיקולי הרתעה בעבירה זו הם שיקולים מהמעלה העליונה, וזאת לנוכח הסכנה הנשקפת לציבור מעבירות כגון אלה. עם זאת, כל מקרה ידון לגופו "וככל שמעשהו של נאשם מקרב עצמו ללביתה של ההלכה – לסיכון בטחון הציבור, כן נחמיר עם העבריין וניטה ליישם את מדיניות הענישה בחומרתה. ככל שמעשהו של הנאשם ירחק וילך מן הליבה, כן יקטן כוח משיכה של מדיניות הענישה ויתחזק ממילא משקלם של טעמי הזכות" (רע"פ 3674/04 אבו סאלם נגד מדינת ישראל (2006)).

שקלתי את נסיבותיו של המקרה שלפניי, לרבות אמות המידה המוזכרת בפסיקה (ראו למשל רע"פ 3173/09 פרג'ין – ניתן ביום 5/5/09 מפי כב' השופט רובינשטיין). במקרה שבפניי, מדובר באדם חסר עבר פלילי, שעבר את העבירה פעם אחת. לחומרת העניין עומדת העובדה כי ביצע עבירה נילוות של שימוש במסמך מזויף, וכתוצאה מכך גם ביצע עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, אך יש לשים לב כי מדובר בעבירות נילוות שבאות לשרת את העבירה של הכניסה לישראל שלא כחוק, ולא עבירות נילוות אחרות, כגון עבירות רכוש. כמו כן מדובר באדם שנסיבותיו האישיות הן שדחפו אותו לחפש עבודה בישראל, כפי שאמר בדבריו בביהמ"ש, קרי, המעשה נובע ממצוקה אישית. עוד יש לזקוף לזכותו את העובדה כי התייצב לדיון ברגע שנודע לו עליו וכן את העובדה כי הודה מייד בהזדמנות הראשונה וחסך בכך זמן ציבורי רב. בסיכומו של דבר, נראה לי כי הנסיבות לזכותו של הנאשם גוברות במקרה זה על הנסיבות לחומרה, ואין למצות עימו את כל חומרת הדין.

לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר בפועל בן 5 ימים, אותם ריצה עקב מעצרו.

ב.מאסר בן 4 חודשים, אך הנאשם לא ירצה מאסר זה אם במשך שנתיים מהיום לא יעבור עבירה בה הורשע.

ג.קנס בסך 2,000 ₪ אשר ישולם בארבעה תשלומים שווים ורצופים, הראשון בהם ביום 1/6/11 ובכל 1 בחודשים שלאחר מכן. לא ישולם הקנס ייאסר הנאשם למשך 10 ימים תמורתו. במידה והנאשם הפקיד סכום כספי במסגרת תנאי הערובה מ"ת 26205-01-11, יקוזז הקנס מהסכום שהפקיד והיתרה תוחזר לו.

לא יעמוד באחד התשלומים, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.

ד.ניתן צו להשמדת המוצג בתיק (תעודת הזהות המזויפת).

זכות ערעור לבית משפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום י"ט אייר תשע"א, 23/05/2011 במעמד הנוכחים.

מיכל ברק נבו, שופטת