מדינת ישראל נ' נגסה(עציר)

הכרעת דין

לאור הודאת הנאשם בעובדות, הנני מרשיעו במיוחס לו בכתב האישום, היינו, בעבירה של תקיפה חבלנית על פי סעיף 380 לחוק העונשין, בעבירה של גניבה על פי סעיף 384 לחוק ובעבירה של איומים על פי סעיף 192 לחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ה שבט תש"ע, 09/02/2010 במעמד הנוכחים.

מוקי לנדמן, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפה חבלנית, גניבה ואיומים, בכך שביום 26.9.2009 בעודו בגילופין, תקף את המתלונן במספר חבטות, גנב את מכשיר הטלפון הסלולרי שלו ולאחר מכן המשיך להכות את המתלונן במכות ובחבטות.

כתוצאה מהאלימות, נחבל המתלונן. לאחר מכן, איים הנאשם על אחד השוטרים.

הצדדים הגיעו להסדר על פיו יוטלו על הנאשם 10 חודשי מאסר וכן מאסר מותנה. הנימוקים להסדר הם דברי המתלונן כי הוא סולח לנאשם בערב יום כיפור, גילו הצעיר של הנאשם ולקיחת האחריות.

מאחר ועל פי הלכת ביהמ"ש העליון על בתי המשפט לכבד הסדרי טיעון, למעט במקרים חריגים, ניסיתי להבין את הנסיבות להסדר שלכאורה, הוא חורג מכל אמת מידה סבירה, ולשם כך עיינתי בהודעות המתלונן – גם כדי לבחון את טענת הסנגור בדבר אפליה, משום שהאחרים לא הועמדו לדין.

עיון בהודעת המתלונן מלמד כי הוא נהג כאזרח טוב, והעיר לנאשם בשל אירוע אחר שלא בא זכרו בכתב האישום, ועקב כך הותקף. עולה בבירור מההודעה כי הנאשם הוא שהיה הדומיננטי באירוע, כי בחור אחר כלל לא התערב וכי אדם נוסף גם כן תקף אותו, הגם שבמידה פחותה בהרבה.

חובה על בתי המשפט להתייחס בחומרה יתרה לעבירות אלימות בכלל ולעבירות אלימות כלפי אנשים תמימים, שכל חטאם הוא בכך שהלכו ברחובה של עיר, בפרט. הגם שהנני נותן משקל משמעותי ביותר לעמדת המאשימה ובדרך כלל נמנע מלהתערב בשיקול דעתה, לא אוכל בשום פנים ואופן לכבד את הסדר הטיעון שהוא חורג, כאמור, באופן קיצוני מאמת המידה הראויה בעבירות מסוג זה בכלל, ובמיוחד בהתחשב בעברו המשמעותי ביותר של הנאשם בעבירות אלימות רבות בגינן אף נשא מאסר למשך שנתיים.

רק לאור ההסדר, הגם שאני איני מכבדו, לא אטיל על הנאשם את העונש המירבי שלטעמי הוא ראוי לו, ולפיכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר למשך 20 חודשים, החל מיום מעצרו 26.9.09.

מאסר למשך 12 חודשים, אולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שלוש שנים יעבור עבירת אלימות נגד הגוף.

מאסר למשך 5 חודשים, אולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שנתיים יעבור עבירת גניבה או איומים.

למען הסר ספק, פיצול המאסר המותנה נועד לאבחן בין עבירות התנאי ואין כוונתי כי הנאשם ישא בגין הפעלת המאסרים על תנאי, מאסר העולה על 12 חודשים.

לאור עמדת המתלונן, אינני מטיל פיצוי.

המוצגים יחולטו/יושמדו/יושבו לבעליהם על פי החלטת קצין משטרה.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ה שבט תש"ע, 09/02/2010 במעמד הנוכחים.

מוקי לנדמן, שופט