מדינת ישראל נ' נגוסה

החלטה

1.זוהי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים.

2.כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, נהיגה ללא רשיון נהיגה ונהיגה ללא פוליסת ביטוח.

על פי האמור בכתב האישום, בתאריך 11.02.2010 נמצא המשיב נוהג ברכב לאחר בילוי בו שתה לשכרה, כשהוא נוהג את הרכב בקלות ראש, תוך שהוא סוטה מנתיב נסיעתו מצד אל צד.

על פי כתב האישום נמצא המשיב עת נעצר בגין האמור לעיל, כי הוא נוהג כשהוא שיכור, כשבדוגמת אוויר נשוף נמצא ריכוז אלכוהול של 795 מ.ג.

על פי כתב האישום נהג המשיב ללא רשיון נהיגה כלל וללא ביטוח בר תוקף.

3.ב"כ המשיב מסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אולם טוען כי ניתן להפיג את המסוכנות הנטענת במניעתו של המשיב מלהחזיק רשיון נהיגה. אין בידי ב"כ המשיב חלופה להציג כעת.

4.מעיון בחומר החקירה עולה קיומן של ראיות לכאורה, עליהן אין מחלוקת כאמור לעיל.

5.לחובת המשיב מאסר מותנה בר הפעלה בן 6 חודשים בגין עבירות, בין היתר, של נהיגה ללא רשיון נהיגה ונהיגה בשכרות.

המאסר המותנה הוטל בגזר דין מיום 16.07.2009 במסגרתו הורשע המשיב על פי הודאתו בעבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה, כאשר הנאשם בלתי מורשה. גם שם נהג המשיב בשכרות ובקלות ראש, ובנוסף גם במהירות בלתי סבירה אשר כתוצאה ממנה נגרמה תאונת דרכים בה נגרם נזק לרכוש. שם, גם סירב המשיב למסור דגימת אוויר לצורך בדיקת שכרות.

6.עיננו הרואות כי מדובר במשיב אשר עולה ממנו מסוכנות של ממש.

אין זו הפעם הראשונה שהמשיב נוהג ללא רשיון, אין זו הפעם הראשונה שהוא נוהג בשכרות ואין זו הפעם הראשונה שהוא נוהג בקלות ראש.

העובדה שמדובר בעבירת תעבורה, אין בה כדי לשלול קיומה של עילת מעצר. את המסוכנות יש לבחון בכל מקרה לגופו, תוך בחינת מכלול הנסיבות והנתונים, הן של העבירות המיוחסות לנאשם והן הנסיבות של הנאשם עצמו, לרבות עברו.

7.בחינת מכלול הנסיבות מביא למסקנה ברורה כי קיים קושי של ממש ליתן אמון במשיב זה ועולה ממנו מסוכנות של ממש.

איני סבור כי ניתן באמצעות שלילתו לנהוג, לאיין את המסוכנות העולה ממנו.

משיב זה מאסר מותנה אינו מרתיעו והוא שב ומבצע עבירות המסכנות סכנה של ממש משתמשים תמימים בדרך.

8.לעניין עילת מעצר, מסוכנות והעדר אמון בנאשם החוזר ומבצע עבירות תעבורה המסכנות את הציבור, ראה בש"פ 9753/09 סלימאן נ' מ"י [לא פורסם 2009] וראה בש"פ 6373/09 אבו גאנם נ' מ"י [לא פורסם 2009].

9.כחצי שנה בלבד חלפה מאז הוטל כנגד המשיב המאסר המותנה כאמור בגין עבירות תעבורה חמורות אשר סיכנו את הציבור. בית המשפט לתעבורה אשר דן בעניינו של הנאשם החליט שלא למצות עימו את הדין בהתחשב הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות שם והתמשכות הדיונים.

המשיב לא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו על ידי בית המשפט לתקן דרכיו והוא שב ומבצע עבירות חמורות ומסכנות בתוך פרק זמן קצר.

10.לאור הספק הרב באפשרות מתן אמון במשיב, לאור המסוכנות הגבוהה אשר אני מוצא כי עולה ממנו והנסמכת הן על העבירות ונסיבות ביצוען והן על עברו, ספק רב, גם אם היתה מוצגת חלופה בפניי, אם ניתן היה להגיע למסקנה כי חלופת מעצר יכול ומוראה יהיה על המשיב.