מדינת ישראל נ' נגדימייב

בפני

שופט חגי טרסי

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת גניבה – עבירה על סעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"). על פי עובדות כתב האישום, ביום 30.4.09, הגיע הנאשם למספרה שבבעלות המתלונן ברחוב אחד העם בנתניה וביקש מהמתלונן לקיים שיחת טלפון ממכשיר הטלפון הנייד שלו. משקיבל את המכשיר לידיו, נטל אותו הנאשם ויצא מהמספרה כשהמכשיר בידיו וכשהוא מתכוון לשלול אותו שלילת קבע מבעליו.

במענה שמסר לכתב האישום אישר הנאשם את מרבית העובדות המפורטות בכתב האישום. לדבריו, הוא אכן ביקש את מכשיר הטלפון על מנת לנהל ממנו שיחה, אלא שלאחר שיצא אל מחוץ למספרה, על מנת לקיים את אותה שיחה, התפתחה במקום קטטה בין אחרים ובמהלך ניסיונו של הנאשם להפריד בין הניצים נפל מכשיר הטלפון ונשבר. לפיכך, טען הנאשם כי לא התכוון כלל לשלול את מכשיר הטלפון מבעליו.

מתגובת הנאשם עולה למעשה כי אין מחלוקת על עובדות היסוד, ולפיהן ביקש הנאשם מהמתלונן לנהל שיחה במכשיר הטלפון הנייד שלו, ולאחר שהמתלונן הסכים, נטל הנאשם את המכשיר, יצא מהמספרה ולא החזיר עוד את המכשיר לידי בעליו. נסיבות מעין אלה מקימות הנחה בדבר נטילת המכשיר שלא כדין ומתוך כוונה לגנבו, ומעבירות אל כתפי הנאשם את הנטל הטקטי להציג הסבר המקים ספק סביר בנוגע להנחה זו.

אציין כבר עתה, כי לאחר שנתתי דעתי למכלול הראיות שהובאו בפני שוכנעתי כי לא ניתן לקבל את הסבריו של הנאשם. יתרה מכך, בפני השוטרים שהיו מעורבים במעצרו הודה בכך שמסר את מכשיר הטלפון לאדם כלשהו בשוק וכי אותו אדם מכר אותו לאחר. לפיכך, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום. להלן יובאו נימוקיי.

הראיות וניתוחן:

מטעם התביעה העידו המתלונן ושניים מהשוטרים שהיו מעורבים במעצרו של הנאשם. המתלונן סיפר כי ביום האירוע הגיע הנאשם למספרה שבבעלותו וביקש את מכשיר הטלפון על מנת לנהל שיחה קצרה. הנאשם היה מוכר למתלונן בשל כך שבעבר הסתפר אצלו כמה פעמים, ועל כן הסכים לבקשה ומסר לנאשם את מכשיר הטלפון הנייד שלו מסוג נוקיה N-95. הנאשם יצא מהמספרה ואמר שהוא מייד חוזר, אך לא שב יותר למקום. בחלוף זמן קצר, יצא המתלונן אחריו, אך לא הצליח לאתר אותו, גם לא בעזרת אחרים שסייעו לו בחיפושים. לדבריו, גם לא הבחין בקטטה כלשהי באזור המספרה.

המתלונן שלל את טענת הנאשם לפיה היו ביניהם קשרי ידידות עד לאותה תקופה, ועל כן נשאל, במהלך החקירה הנגדית, מדוע מסר את מכשיר הטלפון לנאשם. המתלונן הסביר כי מדובר במי שהיה בעבר לקוח במספרה, אשר ציין כי הוא זקוק למכשיר לצורך ניהול שיחה דחופה, וכי הוא משתדל לנקוט בגישה חיובית ואדיבה כלפי הבאים למספרה. עוד עומת המתלונן עם הטענה כי בהודעתו במשטרה מיום 3.5.09 – נ/1 – לא ציין את ניסיונות החיפוש והאיתור שערך, לדבריו, בעזרת אחרים, אחר הנאשם. כאן המקום לציין כי המתלונן הותיר בעדותו רושם אמין, גרסתו והסבריו היו הגיוניים ומשכנעים, ולא מצאתי כל סיבה להטיל בדבריו דופי. אמנם בתלונה הקצרה שמסר במשטרה אין פירוט של ניסיונות החיפוש שערך אחר הנאשם, אך הדעת נותנת כי משבושש הנאשם לשוב עם מכשיר הטלפון יצא המתלונן לחפש אחריו באזור הסמוך למספרה, ועל כן גרסת העד מתיישבת עם השכל הישר וניסיון החיים.

בנוסף למתלונן העידו כאמור שני בלשים מתחנת משטרת נתניה, עידן לוי ואייל וולדניצקי, אשר נשלחו לעכב את הנאשם לחקירה, בעקבות התלונה שהגיש המתלונן. חשיבות עדותם בהקשר הנוכחי הנה בכך שתיעדו בדו"חות שערכו אמרות, ששמעו לטענתם מפי הנאשם, ולפיהן הודה כי מסר את הטלפון שנטל מהמספרה לאדם אחר באזור השוק לשם מסחר. ב"כ הנאשם ביקשה להטיל ספק בתקפותם של רישומים אלה, וזאת לנוכח מכלול האירועים שהתרחשו כשהגיעו השוטרים לביתו של הנאשם. לפיכך אפרט מעט נושאים אלה, על אף שאין להם קשר ישיר לסוגית הגניבה.

תחילה נשמעה עדותו של השוטר עידן לוי, והוגש דו"ח הפעולה ת/2 שערך באותו יום. מהדו"ח עולה כי ביום 3.5.09 בשעות הצהריים הגיעו ארבעה שוטרי סיור למקום מגוריו של הנאשם על מנת לעכבו. לוי דפק על דלת הדירה, ולאחר שסבתו של הנאשם פתחה את הדלת ופנתה אליו ברוסית, ניסה לשכנע אותה לאפשר לו להיכנס על מנת לבדוק אם הנאשם נמצא במקום. סבתו של הנאשם לא שיתפה פעולה ואף חסמה את דרכו של השוטר ובמקום התפתח עימות, תחילה עם הסבתא, שצעקה, השתוללה ודחפה, ולאחר מכן גם עם הנאשם, אשר טען שסבתו הותקפה. הנאשם הוכנס לחדרו וגם שם המשיך להשתולל ולאיים. בשלב מסוים הצטרף אל לוי בחדר גם השוטר וולדניצקי, אשר על פי המפורט בדו"ח הפעולה של לוי ת/2 "דיבר" עם הנאשם. כשעמדו לצאת מהחדר לעבר התחנה הבחין וולדניצקי בכך שהנאשם מנסה להכניס לפיו מנת סם שהייתה מונחת קודם לכן על השידה בחדר, ואז התפתח בין השוטרים לבין הנאשם מאבק גופני, במהלכו השליך הנאשם את מנת הסם, אשר נתפסה על ידי השוטרים, לצד מוצגים נוספים.

כפי שניתן לראות, בדו"ח הפעולה של לוי אין כל התייחסות לגורלו של מכשיר הטלפון העומד ביסוד ההליכים בתיק זה, ואולם בדו"ח המעצר ת/3, המתייחס לאותו אירוע, מצוינת תגובת הנאשם במילים הבאות: "לקחתי את הטלפון ונתתי אותו לבחור בשוק". מטבע הדברים התבקש לוי להסביר מתי השמיע בפניו הנאשם דברים אלו, אשר לא תועדו בשום שלב בדו"ח הפעולה. לוי השיב כי דברים אלה נמסרו לו על ידי הנאשם בתחנה, כאשר בעת מילוי דו"ח המעצר שאל הנאשם לתגובתו. לדבריו, בביתו של הנאשם לא התנהלה שיחה בנושאים אלה, בשל העימות שהתפתח והתנהגותם הפרובוקטיבית של הנאשם וסבתו.

עוד העיד מטעם התביעה ראש צוות הבילוש, השוטר אייל וולדניצקי, וכן הוגש דו"ח הפעולה שערך – ת/5. מהדו"ח עולה כי תחילה המתין וולדניצקי מתחת לבית מגוריו של הנאשם, אך בהמשך הפעילות עלה למעלה מיוזמתו ופגש בנאשם. השיחה ביניהם מתוארת בדו"ח באופן הבא: "פליקס אמר לי מה קרה אייל, לא עשיתי כלום. אמרתי לו איפה הפלאפון שלקחת, ענה מה האתיופי התלונן? אני שאלתי שוב איפה הפלאפון והוא ענה נתתי אותו למישהו בשוק והוא מכר אותו". לאחר מכן מתאר וולדניצקי בדו"ח כיצד הבחין בניסיונו של הנאשם להכניס לפיו מנת סם ואת המאבק הפיזי שהתפתח ובסופו נתפסה מנת הסם על ידי עידן לוי והנאשם נעצר. בעדותו בבית המשפט לא זכר וולדניצקי האם בעת חילופי הדברים הנ"ל עם הנאשם היה נוכח שוטר נוסף. יחד עם זאת דחה העד את התזה שהוצגה לו על ידי הסנגורית ולפיה לא הייתה בדירה כל שיחה בנושא הטלפון, אלא אך השתלטות אלימה על הנאשם.

בעקבות מעצרו נחקר הנאשם באזהרה בגין החזקת הסמים שנתפסו וגניבת הטלפון. הנאשם טען כי אינו משתמש בסמים מזה כחודש ימים וכשנשאל לגבי מכשיר הטלפון אישר שקיבל את המכשיר מהמתלונן וטען כי "הוא נתן לי פלאפון להתקשר. אחר כך הייתה קטטה ברחוב. זה ליד סופר חדש. אני הלכתי להפריד אנשים ונפל פלאפון אצלי של יוסי והוא נשבר" (ת/1 ש' 13-14). אציין כי ההודעה נגבתה בשפת אמו של הנאשם, היא השפה הרוסית, ולאחר מכן תורגמה לשפה העברית, כך שאין כל חשש כי דבריו לא הובנו כהלכה, ואף לא נטענה על ידי ההגנה כל טענה בהקשר זה. כזכור, גם בישיבת המענה לכתב האישום מסרה ב"כ הנאשם בשמו כי הטלפון נשבר במהלך ניסיונו של הנאשם להפריד בין אנשים שהתקוטטו במקום.

והנה, משעלה הנאשם על דוכן העדים והתבקש לספק הסבריו, סיפר סיפור שונה בתכלית על פיו היה הוא עצמו צד באותה קטטה, כך שלא היה מדובר כלל בניסיון להפריד בין אחרים שהתקוטטו, כפי שטען במשטרה ובישיבת ההקראה. לדברי הנאשם, הוא עבר במקרה ליד מספרתו של המתלונן וביקש לשוחח עם אדם עמו התעמת זמן מה קודם לכן בעת בילוי בדיסקוטק. הנאשם לא היה מוכן למסור את פרטיו של אותו אדם ואף לא הביא עדים נוספים לתמוך בטענותיו. עוד טען הנאשם כי בתחילה לא הצליח ליצור קשר עם אותו אדם ועל כן נכנס שוב למספרה, המתין ויצא שוב להתקשר, וגם לאחר שהצליח ליצור קשר עם בן שיחו, הודיע לו זה כי יגיע לשוחח עמו במקום ועל כן המתין בסמוך למספרה 20-30 דקות. ראוי להזכיר כי גרסה זו, מעבר להיותה כבושה, אינה עולה בקנה אחד עם עדותו האמינה של המתלונן, לפיה נטל הנאשם את הטלפון, יצא מהמספרה ונעלם ללא שוב. כמו כן, אם המתין הנאשם בסמוך למספרה 20 דקות לפחות להגעתו של אותו אדם, לא ברור כלל מדוע לא ניצל פרק זמן זה על מנת להחזיר את הטלפון למתלונן.

מכל מקום, המשיך וטען הנאשם כי משהגיע יריבו למקום, התפתח ביניהם ויכוח, ובמהלכו נשבר הטלפון. בתחילה טען כי "ישבנו דיברנו, הוא דחף אותי, מעצבים נשבר הטלפון". הוא נשאל מי שבר את הטלפון והשיב, כפי שהשיב גם במשטרה: "נפל, נשבר." (ראו עמ' 23 ש' 20-22 לפרוטוקול). אך בהמשך החקירה הנגדית, שינה הנאשם את גרסתו וציין כי לא מדובר היה בתאונה אלא בכך שהשליך את הטלפון בכוח לרצפה ושבר אותו: "שברתי את הטלפון בעצבים. זרקתי אותו על הרצפה. נשבר. מתחת לאוטו היו פלסטיקים." (עמ' 24 ש' 27-28). כשהתבקש להסביר מדוע טען במשטרה כי בסך הכול ניסה להפריד בין אחרים שהתקוטטו, טען בתחילה במפגיע כי לא אמר מילים אלה, אך מייד חזר בו וטען כי אכן אמר שהפריד, אך כוונתו הייתה לכך שהתעמת בעצמו, כפי שהעיד בבית המשפט (עמ' 24 ש' 29 – עמ' 25 ש' 6).

באשר לעדויות השוטרים, טען הנאשם כי שניהם משקרים. לטענתו, לא התקיימה כל שיחה בינו לבין השוטרים בנוגע לטלפון, עד להודעה שנגבתה ממנו באזהרה בתחנה. כמו כן טען כי השוטרים תקפו אותו ללא צורך ונקטו כלפיו באלימות קשה. יחד עם זאת, אישר הנאשם כי ניסה להסתיר בפיו מנת סם וכי השימוש בכוח מצד השוטרים נועד בתחילה על מנת לתפוס את מנת הסם ולמנוע בליעתה על ידי הנאשם. הנאשם הגיש בחלוף מספר חודשים תלונה למח"ש, אך זו נסגרה ללא חקירה בהעדר עבירה מצד השוטרים, כמפורט במסמך ת/4. כמו כן, על אף שטען שבגופו ובגופה של סבתו נותרו סימני חבלה, כתוצאה מתקיפתם על ידי השוטרים, לא פעל הנאשם לתעד חבלות אלה ולא הציג בפני תיעוד מעין זה.

להשלמת התמונה אציין כי הנאשם הועמד לדין במסגרת הליך אחר בגין החזקת הסם וכן בגין עבירות של תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור, לאור האמור בדו"ח הפעולה של עידן לוי. במסגרת הסדר טעון שגובש, תוקן כתב האישום ונמחקו ממנו העבירות כלפי השוטרים. הנאשם הודה והורשע בהחזקת הסם ונדון למאסר על תנאי וקנס, הכול כמפורט במסמכים שסומנו נ/2.

דיון והכרעה: